ת"א 14959-08-15 בולבין ואח' נ' קרית ספר (דיור מודיעין) בע"מ ואח'

לפניי בקשה שהגישו התובעים, למחיקת כתב תביעתם ללא צו להוצאות.

הרקע וההליכים המשפטיים:

התובעים הם בני זוג שרכשו דירה מיד שנייה בשכונת "קרית ספר" שמודיעין עלית (להלן: קרית ספר). נתבעת 1 היא החברה המשכנת של מרבית הנכסים בשכונה (להלן: נתבעת 1 או החברה המשכנת). נתבע 2 רכש בעבר דירה מנתבעת 1, אך בהמשך, מכר אותה דירה לאחר. לאחר מכירת הדירה הגיש נתבע 2 בביהמ"ש המחוזי בירושלים תביעה ייצוגית כנגד נתבעת 1, באמצעות נתבעים 3 ו- 4 (ת"צ 3225-01-11 ארלבוים נ' קרית ספר (דיור מודיעין) בע"מ ואח'). התובעים הם חלק מחברי הקבוצה שבשמה הוגשה התביעה הייצוגית. בתביעה הייצוגית ניתן פסק דין ביום 20.9.15, ועל פסק דין זה הוגש ערעור לביהמ"ש העליון (רע"א 7224/15, ע"א 7679/15)

ביום 6.8.15 הוגשה התביעה דנן.

בכתב התביעה נטען ע"י התובעים, שככל הידוע להם, הזכויות של מרבית רוכשי הדירות בקרית ספר רשומות במנהל האזרחי ביו"ש תוך שניהולם בפועל נעשה ע"י נתבעת 1, המבצעת את רישומי הזכויות, מנפיקה אישורי זכויות ורושמת את המשכנתאות על הנכסים (להלן: שירותי הרישום). נכון למועד הגשת התביעה, נתבעת 1 טרם העבירה את רישום הזכויות על שם התובעים, ובשל כך נגרם להם נזק כספי של 400,000 ₪. נזק זה נובע מירידת ערך של הדירה בשל חוסר היכולת לבצע בה פעולה משפטית כל שהיא, כל עוד לא הושלם רישום הזכויות.

לטענת התובעים, אי ביצוע שירותי הרישום ע"י נתבעת 1 הינו תוצאה של מעשי ומחדלי נתבעים 2-4. ומהם מחדלים אלה? נתבעת 1 דורשת מרוכשי הדירות שכר עבור מתן שירותי הרישום. כאמור, לנתבע 2 הייתה דירה בקרית ספר, שאותה מכר לאחר. בשלב כלשהו, שילם נתבע 2 לחברה המשכנת את השכר שדרשה וקיבל מימנה שירותי רישום. את התביעה הייצוגית כנגד נתבעת 1 הגיש נתבע 2 רק לאחר שסיים את הליכי הרישום, מכר את דירתו לאחר, ולא נזקק עוד לשירותי החברה המשכנת. בעקבות התביעה הייצוגית, הובהר לתובעים ע"י נציגי החברה המשכנת, שלשיטתה, לא חלה עליה כל חובה שבדין או חובה אחרת לבצע שירותי רישום והיא עושה זאת רק כמחווה של רצון טוב. לאור התביעה בייצוגית, היא מפסיקה לבצע שירותי רישום, ואם תידרש בעקבות התובענה הייצוגית להפחית את גובה שכרה בגין שירותים אלה, היא תפסיק סופית את פעילותה כיוון שלא תוכל לעמוד בכך מבחינה כלכלית.

לטענת התובעים, התביעה הייצוגית מתמקדת רק בנושא הכספי, דהיינו, גובה השכר שדורשת נתבעת 1 מרוכשי הדירות עבור שירותי הרישום, אך אינה עוסקת בשאלת עצם חבותה של החברה המשכנת להעניק שירותים אלה. לתובעים, שרכשו את הדירה מיד שנייה, אין חוזה ישיר עם נתבעת 1 והם אינם יודעים האם או מכוח מה מוטלת עליה חבות משפטית לשמש כחברה משכנת ולספק את השירותים הנגזרים מכך, אך בכל מקרה, אין כרגע גורם אחר המוכן ליטול על עצמו את ביצוע המטלות שבוצעו עד כה ע"י נתבעת 1, בתמורה לתשלום שכר בגובה המותר לגבייה אליבא דנתבעים 2-4. לפיכך, הפסקת מתן השירותים עי נתבעת 1 תימנע כל אפשרות להעברת הדירות והנכסים מיד ליד או לרישום משכנתאות על הדירות והנכסים המוחזקים אצלה. כך בכלל, וכך לגבי דירת התובעים, אשר לא יוכלו להשלים את רישום זכויותיהם בדירה או לבצע בה כל פעילות משפטית. התובעים טוענים כי למרות שמקור החבות של נתבעת 1 אינו ידוע להם, ברור להם שיש לה חובה כזאת, בין מכוח חוזה בינה לבין הרוכש המקורי, בין מכוח חוזה בינה לבין המנהל האזרחי או בין מכוח כל דין אחר. לפיכך, היא אחראית לנזקיהם.

התובעים מציינים כי לפני הגשת התביעה פנו אל נתבעים 2-4 כמי שנושאים באחריות למצבה של נתבעת 1 בשל התביעה הייצוגית שהגישו נגדה, אך אלו לא הגיבו לפניותיהם. אחריותם של נתבעים 2-4 נובעת מכך שנתבע 2 הוא התובע המייצג בתביעה הייצוגית, ונתבעים 3 ו- 4 הם באי הכוח שבאמצעותם הגיש את התביעה הייצוגית. מאחר שהתובעים הם חלק מחברי הקבוצה בתביעה הייצוגית, קיימים יחסי שליחות בין נתבעים 2-4 לבינם, ומכוח יחסים אלה יש לנתבעים 2-4 חובת זהירות ונאמנות כלפיהם. נתבעים 2-4 היו צריכים לצפות שכתוצאה ישירה מהגשת התביעה הייצוגית תפסיק החברה המשכנת להעניק שירותי רישום, וכן היו צריכים לצפות את הנזק שייגרם כתוצאה מכך לרוכשי הדירות, נזק שהוא גדול לאין שיעור מהתועלת הצפויה להם במקרה שבו תתקבל התביעה הייצוגית. נתבע 2, כאמור, מכר את זכויותיו בדירה, ולפיכך, אין לו כל סיכון מהפסקת הפעילות של נתבעת 1. הוא מנהל את התביעה הייצוגית ברשלנות, שלא לומר בניגוד עניינים של ממש בינו לבין חברי הקבוצה האחרים, ושם לנגד עיניו רק את טובתו האישית, ובכך, באמצעות נתבעים 3-4, באי כוחו, הוא מפר את חובת הזהירות שלו כלפי התובעים.

הבקשה למחיקה, וטענות הצדדים:

לאחר שהנתבעים הגישו כתבי הגנה, וימים ספורים לפני שעמדה להתקיים פגישת מהו"ת, הגישו התובעים, ביום 31.1.16, בקשה למחיקת התביעה ללא צו להוצאות. המחיקה התבקשה מאחר ש"בעקבות הגשת התביעה, הושלמה העברת הזכויות בדירה על שם התובעים, ואלו נרשמו אצל נתבעת 1", ו"בנסיבות שנוצרו, אין עוד טעם בהמשך ניהול ההליך". התובעים בקשו להורות על החזר האגרה "לאור השלב המוקדם בו הסתיים ההליך".

הנתבעים הגישו תגובות לבקשת המחיקה.