ת"א 14915-03-13 מוחמד עבדאלקאדר ושות' בע"מ ואח' נ' טפחות

1.בבקשה זו עותרים התובעים למתן צו זמני, שיורה על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל הננקטים על ידי הנתבעים, לצורך מימוש שעבוד שנעשה לטובת הנתבע 2 על נכס המקרקעין נשוא תביעה זו (להלן – הנכס).

פרטי התביעה והמחלוקת הובאו בהחלטתי מיום 1.8.14, למען הקיצור אני מפנה לאמור בה.

2.כפי שנקבע באותה החלטה, לאחר שנדחתה על הסף טענת התובעים ביחס לחוסר תוקפו של השעבוד, נותרה המחלוקת בשאלה, האם על פי הסכם הפשרה שנעשה בין הצדדים, הנתבעים רשאים או מנועים מלממש את השעבוד על הנכס.

באותה החלטה גם קבעתי, שמחלוקת זו – הן בפן המשפטי והן בפן העובדתי – איננה יכולה להתברר במסגרת ההליך המקדמי, אלא בהליך של ראיות וסיכומים.

ההליך המקדמי שנדון באותה החלטה הוא בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף, אך קביעה זו נכונה גם ביחס להליך מקדמי זה, שענינו מתן צו זמני לעיכוב הליכי הוצאה לפועל, מאחר שהדיון בסעד זמני הוא מוגבל בהיקפו, ובשלב זה בית המשפט אינו דן בניתוח מקיף של הראיות (ע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן, פ"ד לח(4) 105).

3.במיוחד אמורים הדברים, כאשר במקביל לתביעה זו מתבררת בבית משפט זה (בפני כב' השופטת ד"ר אבניאלי) תביעה נוספת (ת.א. 15794-08-12), במסגרתה נדונה בקשת התובעים למתן צו הצהרתי, לפיו הם קיימו את הסכם הפשרה וכי הודעת הנתבעים על ביטול ההסכם ניתנה שלא כדין ודינה להתבטל.

במסגרת אותה תביעה נדונה גם שאלת נכונותה של חוות דעת המומחה מטעם התובעים, שעליה הם נשענים גם בתביעה זו.

ההכרעה בתביעה הנוספת משליכה כמובן גם על המחלוקת המתבררת בתביעה זו.

4.המסקנה עד כאן היא, שלא ניתן בשלב זה להעריך את סיכויי התביעה, אך לא ניתן לומר שהיא מחוסרת יסוד.

די אם אצביע על כך, שהנתבעים אינם חולקים כמעט על הנתונים שפירטו התובעים בדבר ההפקדות הכספיות שבוצעו על ידם, למרות שהם חולקים על המשמעות המשפטית והמעשית שהנתבעים גוזרים מהם.

בשלב זה אין צורך לפסוק באורח סופי בדבר צדקתו של מי מבעלי הדין, ודי בכך שקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה (רע"א 139/96 טריגוב נ' טפחות בנק למשכנתאות בע"מ פ"ד נא(2) 661).

5.העיקרון המנחה של שמירת המצב הקיים (ראו: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 11, עמ' 908-909) פועל במקרה דנן לטובת קבלת הבקשה.

דחיית הבקשה תייתר למעשה את הדיון בתביעה כולה, ומימוש השעבוד על הנכס בטרם מתן פסק דין הוא צעד בלתי הפיך.

6.גם מאזן הנוחות נוטה יותר לטובת התובעים.