ת"א 1491-06 י' ו' ואח' נ' גבי שואף בע"מ

מבוא

1. לפני תביעת התובע, יליד 25.7.1962, לתשלום פיצויים בגין מחלת הזאבת (לופוס) בה לקה לטענתו, במהלך עבודתו אצל הנתבעת בין חודש אוגוסט 1984 עד לחודש נובמבר 1986, וכן מספר חודשים נוספים בשנת 1987.

טענות התובע

2. לטענת התובע, בשנת 1981 הוא התגייס לצה"ל, שרת בגולני אך הפרופיל הצבאי הורד לו בשל בעיות יתר לחץ דם והפרעות קצב לב מהן סבל עוד טרם גיוסו. עם שחרורו מצה"ל בשנת 1984 המשיך התובע לימודי צילום אותם החל עוד במהלך שירותו הצבאי. בחודש אוגוסט 84' הוא התקבל לעבודה אצל הנתבעת.

3. הנתבעת, שהוקמה בשנת 1971, הינה חברה פרטית הנשלטת על ידי מר גבי שואף וד"ר יוסף שואף. הנתבעת עוסקת בבדיקות אל הרס ((N.D.T -NON DESTRUCTIVE TESTS ופיקוח איכות. את הבדיקות מבצעת הנתבעת ב- 7 שיטות בדיקה, ונותנת שירותים בבדיקות לא הורסות ופיקוח איכות לתעשיית המתכת, התעשייה הכימית, הביטחונית והאלקטרונית.

4. בדיקות אל הרס, הינן בדיקות המתבצעות לחפצים ועצמים שונים, בשיטות שונות על מנת לבדוק את איכות המוצר הנבדק מבלי שזה ייפגע בזמן בדיקתו ובאופן שיאפשר המשך שימוש בו ככל שאיכותו עונה לדרישות. תחום זה, כך טען התובע, קם בישראל לפני למעלה מ- 30 שנה ובאמצעותו ניתן לגלות פגמים פנימיים וחיצוניים במוצר הנבדק, ניתן לקבוע מבנה פנימי של חלק מורכב או סגור מבלי לפרקו או להזיק לו. בדיקות האל-הרס מבוצעות לרוב ב- 3 מועדים: בעת היצור, בבדיקות תקופתיות של חלקים הנמצאים בשימוש ולאחר תיקון או תקלה בחלק הנבדק.

עיקר הצורך בביצוע הבדיקות נועד למנוע אסון ופגיעה בנפש. הן אינן מזיקות לחלק הנבדק ומבוצעות באופן קבוע על ידי העובד, תוך שימוש בטכניקות שונות ובהן, בין היתר, בדיקת רדיוגרפיה לקרינת איקס וגמא, בדיקות אולטרסאונד, בדיקת חלקיקים מגנטיים, בדיקת נוזלים חודרים, בדיקות זרמי מערבולת, בדיקת דליפות, פליטה אקוסטית, בדיקה ויזואלית ומדידת עובי.

מאחר והבדיקות כאמור אינן מזיקות למוצר הנבדק, ניתן לבדוק את כלל החלקים של אותם מוצרים, כשהשיקול הצרכני הינו העלות הכספית בלבד.

5. לטענת התובע, הנתבעת שעוסקת כאמור למעלה מ- 30 שנה בביצוע בדיקות אל הרס, מחזיקה במעבדה ניידת לביצוע בדיקות באתרי עבודה וכן ברשותה מעבדה קבועה.

לצורך ביצוע הבדיקות עושה הנתבעת שימוש קבוע, כך נטען, בחומרים מסוכנים שהחשיפה להם כרוכה בסכנת חיים של ממש לעובדים וזאת לשם השגת תוצאות מדויקות ללקוחות.

למרות שבדיקות אלה אינן מסוכנות למוצר הנבדק, הן מאד מסוכנות למבצע הבדיקה הנחשף לחומרים מסוכנים, בתנאי חשיפה מוגברת, בין היתר לרמות גבוהות מאד של UVA (קרינה אולטה סגולה בתחום ה-A היינו בתחום אורכי גל שבין 320 עד 400 ננומטר- תחום אנרגיה נמוך- ומכונה גם "אור שחור") UVB (קרינה אולטרה סגולה בתחום ה-B היינו אורכי גל שבין 280-320 ננומטר-תחום אנרגיה בינוני- ומכונה גם "Erythemal"), להשלמת התמונה יצוין, כי תחום שלישי אליו לא התייחס התובע ולא עלתה לדיון עתה הינו  UVC(היינו קרינת אולטרה סגולה בתחום ה-C כלומר בתחום אורכי גל שבין 100-280 ננומטר -תחום אנרגיה גבוה- ומכונה גם "Germicidal"). יצוין לשם ההשכלה הכללית, כי תחום האור הנראה לעין מתחיל באורך גל של 400 ננומטר.

עוד יצוין, כי קרינת UV יכולה לנבוע ממקור טבעי (אור השמש) או מלאכותי (נורות קסנון, פלורסנטים, נורות כספית,מיטות שיזוף ועוד).

התובע טען, כי במהלך עבודתו, הוא נחשף לקרינת השמש, לאחר שחלק מעבודתו בוצעה תחת כיפת השמים, כמו כן נחשף לחומרים כימיים בעת צילום צנרת, עוד נחשף לאיזוטופ אירידיום 192, בין היתר במפעל מכתשים תוך שהייה במזבלה, ובמסגרת צילום נפלי פצצות וצילום צינורות בשטח. בנוסף ובמסגרת עבודתו, התבקש התובע לבצע צילומים בתוך דוודים עם חשיפה לקרינה, וכן התבקש באופן קבוע לבצע בדיקות "מגנופלקס" לבדיקת סדקים במתכות ממגנטות וכן בבדיקת "זייגלו" במתכות בלתי ממגנטות בשל עלותם הנמוכה והיותם נפוצים בעבודה אצל הנתבעת ובעבודת התובע אצלה.

התובע טען בנוסף, כי נחשף לקרינת רנטגן וגמא וכן לאבקות או נוזלים בעלי מתח פנים נמוך, חומרים פלורסנטיים, לאיזוטופ אירידיום 192 וכן לממיסים שונים.