זקין נ' בר-אל מיזוג אויר והנדסה בע"מ ואח'

1.יתרת חובות מכח הסכם שכירות היא נושא התביעה בתיק זה, שבמסגרתה מבקש התובע, בעל המושכר לחייב בתשלום את הנתבעת 1 כשוכרת, וכן את הנתבעים 2-3 כבעלי מניותיה.

רקע

2.התובע בעלים של מחסנים במושב נווה ימין התוודע להצעת שכנו למושב, מר דלג'ו להשכיר לנתבעת 1 (להלן: "החברה") מחסן עבור ציוד שהיה עליה לפנותו ממחסן שהשכיר לה.

3. החברה הנ"ל הוקמה ע"י הנתבעים 2-3 למטרת מכירת ציוד מזגנים והייתה זקוקה לאחסן את ציודה שנרכש ע"י הנתבעים הנ"ל מאדם בשם אברהם בר לוי, שהחזיק וניהל בזמנו עסק להתקנת מזגנים ונקלע לקשיים כספיים (להלן: "בר לוי"). האחרון הועסק ע"י הנתבעים כמנהל החברה בפועל והם נרשמו כבעלי מניותיה.

4.ביום 30.1.07 לאחר מו"מ בין התובע למנהל החברה נכרת בין הצדדים הסכם שכירות בלתי מוגנת לפיו שכרה החברה מחסן א' בשטח 300 מ"ר לצורך אחסנת ציוד (להלן: "הסכם השכירות"). כעבור זמן לא רב פנה בר לוי וביקש מהתובע להשכיר לחברה מחסן נוסף בשטח דומה לאותה תקופה. בעוד שבנוגע למחסן הראשון נערך הסכם שכירות עליו חתום הנתבע ( להלן- "הנתבע") לצד חותמת החברה, הרי בנוגע למחסן הנוסף ניתנה לתובע התחייבות בכתב ( מיום 10.5.07) ערוכה ע"י בר לוי (להלן: "מכתב ההתחייבות"). שני המחסנים יקראו (להלן: "המושכר").

5.תקופת השכירות נקבעה ל-3 חדשים החל מ-30.1.17 בתמורה לסך של 450 $ לחודש ובהסכם הוענקה לחברה אופציה של 12 חודש.

6.אין חולק שדמי השכירות לחדשים פברואר-אפריל 2007 שולמו במועד. בחודש מאי 2007 חדלה החברה לשלם דמי שכירות בעבור המחסן הראשון ואת התשלומים הנלווים ולא שילמה כלל עבור המחסן השני.

בהעדר ביצוע התשלום ולאחר פניות התובע שלא נענו, הודיע האחרון ביום 22.7.07 על ביטול ההסכם ודרש את פינוי המושכר.

7.התובע נקט בתביעה בהליך שבסדר דין מקוצר ולאחר שבקשת הרשות להתגונן של החברה נדחתה נקבע בפסק דין מיום 7.2.08 כי עליה לפנות את המושכר תוך 30 ימים. בהעדר קיום פסה"ד ע"י מי מהנתבעים נקט התובע בהליכי הוצאה לפועל לביצועו.

8.אין חולק שהמושכר לא פונה ונותר בו ציוד השייך לחברה.

התובע פנה לרשמת ההוצאה לפועל וביקש ביום 11.1.09 למנות כונס נכסים לציוד ,אולם בקשתו נדחתה, תחילה לאחר עיכובים של הנתבעים במסירת תגובתם לבקשה ובהמשך לאור טענת מנהל החברה כי מינוי כנ"ל יחסל את עסקיה.