ת"א 14846-03-10 גיסר ואח' נ' בנק טפחות למשכנתאות בע"מ

רקע עובדתי

1.לפני תביעה לצו מניעה קבוע האוסר על הבנק (הנתבע) לפנות את התובעים מהדירה הנמצאת ברח' סביון 12/12 שבנצרת עילית (להלן: "הדירה").

2.על מנת לקבל תמונה מלאה וברורה אודות המחלוקת שבין הצדדים, אסקור להלן את ההשתלשלות העובדתית לגבי האירועים שהיו, לפי הסדר הכרונולוגי וכפי שהם עולים מחומר הראיות שהונח בפניי.

3.במועד מסוים, לפני תאריך 3.7.96, פנו התובעים, בני זוג, לבנק בבקשה לקבלת משכנתא לצורך רכישת דירה מבני הזוג הרשקוביץ (להלן: "משפחת הרשקוביץ").

הבנק נתן אישור להלוואה, וביום 3.7.96 נערכה טיוטת הסכם הלוואה, ע"י פקיד הבנק, מופיד סרחאן, אשר רשם בטיוטת ההסכם את שמות משפחת הרשקוביץ ואת שמות הלווים (התובעים), סכום הלוואה 258,000 ₪ ומועד שמירת הריבית, עד לתאריך 18.7.96. (להלן: "טיוטת ההסכם")

4.בסופו של יום, התובעים לא רכשו את דירת משפחת הרשקוביץ אלא רכשו דירה אחרת מבני הזוג אדרי (להלן: "משפחת אדרי").

ביום 10.7.96 נחתם הסכם רכישת דירה בין התובעים לבין משפחת אדרי (נספח א' לתצהיר תובע 1) כשהתמורה אשר סוכמה בין הצדדים בגין רכישת הדירה עמדה על סך של 82,000$.

5.ביום 14.7.96 פנו התובעים לבנק על מנת לטפל בקבלת הלוואה וחתימת המסמכים הנדרשים לצורך רכישת דירת משפחת אדרי. סכום ההלוואה הנדרש עמד על 244,000 ₪. סכום נמוך מהסכום אשר נתבקש עבור רכישת דירת משפחת הרשקוביץ.

פקידת הבנק, קלאודיה גולדנברג, עדת ההגנה מס' 2, קיבלה את התובעים וטיפלה בעניין ההלוואה ולצורך כך לא נערך הסכם הלוואה חדש אלא נעשה שימוש בטיוטת ההסכם תך ביצוע שינויים בכתב יד על ידי הפקידה כדלקמן: הפקידה הוסיפה את התאריך 14.7.96 בהסכם וכן הוסיפה שההסכם נערך בנצרת עילית. כמו כן, מחקה את שמותיהם של משפחת הרשקוביץ ובמקומם רשמה שמותיהם של משפחת אדרי. (נספח א לתצהיר נ/1) (להלן: "הסכם ההלוואה")

יש להדגיש, כי הפקידה לא שינתה את סכום הלוואה שהיה רשום בטיוטת ההסכם, היינו 258,000 ₪.

כמו כן, באותו מעמד הונפק נספח להסכם ההלוואה שגם בו הופיע סכום הלוואה 258,000 ₪ וריבית של 5.15% לשנה עבור הסך של 72,000 ₪ מההלוואה (סעיף 3א לנספח ב' לתצהיר נ/1) (להלן: "הנספח הראשון").

כאן המקום להבהיר, כי ההלוואה עצמה חולקה למספר רכיבים וסכומים כשלגבי כל סכום נקבע שיעור ריבית שונה כמפורט בהרחבה בנספח הראשון. כך למשל, סך של 89,000 ₪ לגביו נקבעה ריבית בשיעור של 4%, סך של 29,000 ₪ שניתן לתובעים כמענק מותנה, סך של 68,000 ₪ לגביו נקבעה ריבית בשיעור של 5.3% וסך של 72,000 ₪, שהינו החלק הרלוונטי בענייננו, ואשר לגביו נקבע כי ישא ריבית של 5.15% (ראו סעיפי 1-4 לנספח הראשון).