ת"א 14842-06-11 קיזל נ' ברמכי ואח'

1. לפני בקשה לביטול החלטה שניתנה בהעדר התייצבות המבקש, ביום 7.9.15 שנקבע לדיון בבקשתו של המבקש לביטול פסק דין שניתן בהעדר ביום 5.5.15, וכן לעיכוב ביצועו. באשר לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין ניתנה החלטה קודמת ולא אחזור עליה.

בהחלטה מיום 7.9.15 - משלא התייצב המבקש לדיון - נדחתה בקשתו ועל כך הגיש בקשה נוספת לביטול היא הבקשה נשוא הדיון.

2. ביום 24.1.16 קיימתי דיון בבקשה וכן איפשרתי למבקש להגיש נימוקים לבקשתו. לאחר שהוגשו הנימוקים ולאחר שהוגשה תשובה מטעם התובע עת ליתן החלטה בבקשה.

3. כאשר ניתנה החלטה במעמד צד אחד, רשאי בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה לעתור לביטולה בתוך 30 יום מהיום שהומצאה לו. במקרה שלפני אי התייצבותו של המבקש למספר דיונים במועד הייתה עקב מחדלו שכן לטענתו, מדובר בסיבות אישיות אשר לא ניתן לפרטן בבקשה מפאת רגישות העניין. המבקש טען כי את הסיבות למחדלו הוא יכול לפרט באזני בית המשפט בלבד, בקשה לה התנגדה ב"כ המשיב מכל וכל.

4. אי התייצבות לדיון במועד שנקבע ללא כל הודעה או ללא כל בקשה לשינוי מועד, אינה מקובלת, בלשון המעטה. כללי הפרוצדורה, קובעים את הדרך ואת כללי המשחק, לשם בירור המחלוקת העיקרית באופן הוגן ובתום לב. אמנם תכלית תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") היא יישום האמירה "שיש לתת לכל צד את יומו בבית המשפט", שכן זכות הגישה לערכאות והזכות להליך הוגן הוכרו כזכויות יסוד בחוק כבוד האדם וחירותו (ראה: ע.א. 3115/93 יעקב נ. מנהל מס שבח, פד"י נ' (4) 549 , עמ' 558), אך אין פירוש התקנה ביטול גורף של פסקי דין לאחר שניתנו.

5. בבקשה לביטול החלטה או פס"ד שניתן בשל מחדל של המתדיין, יש לבחון מהי הסיבה למחדל ומהם סיכוי ההצלחה של המבקש, אם יבוטל פסק הדין (ראה: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי [מהדורה שמינית – 2005] עמ' 341 – 342).

6. אם המבקש מצביע על סיכויי הצלחה, הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט בהטלת הוצאות על המבקש, אלא אם התנהגותו אינה רשלנית בלבד אלא עולה כדי התעלמות מדעת מההליך המשפטי והוא מגלה יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין. באשר לשאלה השנייה, אין הנתבע חייבים להראות, כי הגנתה היא איתנה ובטוחה, ודי להם אם תראה כי ההגנה אפשרית (שם, עמ' 343).

7. במקרה שלפני המבקש היה צריך לנהל את ענייניו המשפטיים בצורה רצינית יותר ולהבטיח את התייצבותו לדיונים שנקבעו. פס"ד ניתן לאחר שהמבקש לא התייצב לדיונים שנקבעו ביום 8.9.14 וביום 21.4.15 וזאת ללא כל הודעה או הצדק כדין. המבקש שהגיש את הבקשה לביטול פס"ד ביום 21.5.15 לא טרח להגיע לדיון שנקבע על מנת לדון בבקשתו ביום 7.9.15. לאור האמור הבקשה לביטול פס"ד נדחתה.

8. ביום 6.1.16 הגיש המבקש בקשה נוספת לביטול החלטה בדיון שנערך ביום 24.1.16, בו נחקרו המצהירים, הוחלט שתינתן החלטה בבקשה לביטול החלטה לאחר שמלפנים משורת הדין, תינתן אפשרות למבקש להגיש נימוקים לעניין סיכויי ההגנה וזאת בתוך 30 יום (למשיב ניתנה האפשרות להגיש תשובה לנימוקים אלו).

9. אציין כי המשיב והמשיב הפורמלי מתנגדים לבקשת המבקש. לטענתם המבקש בחר לשוב ולזלזל בהחלטות בית המשפט, לא לקיימן ולהמשיך לנקוט בחוסר מעש מוחלט. המשיב המשיך ופירט את התנהלותו של המבקש בהליכים אלה, התנהלות בה לא הגיש את הנדרש במועד, חרף אורכות חוזרות ונשנות שניתנו לו, ולא טרח להתייצב לדיונים שנקבעו פעם אחר פעם. בכל מקרה עומד המשיב על טענתו כי אם ביהמ"ש יקבע שיש לבטל את ההחלטה בדבר דחיית הבקשה לביטול פסק דין יש לקיים דיון בבקשה לביטול פסק הדין לגופה.