ת"א 14795-05-14 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' פולין ואח'

1.לפניי תביעה שעניינה נזקי רכב התובעת 2 (להלן: "רכב התובעת") בתאונה מיום 1.8.2013 ברחוב פיק"א בחיפה, ובגדרה נתבעים הכספים אותם שילמה התובעת 1 בגין נזקי רכב התובעת בתאונה והפסדיה של התובעת 2 מהפעלת הפוליסה אצל התובעת 1.

אין מחלוקת כי רכב הנתבעים פגע ברכב התובעת מאחור. מדובר בתאונת שרשרת בה מעורבים חמישה כלי רכב. רכב התובעת היה הרכב הרביעי בשרשרת כלי הרכב. רכב הנתבעים, הוא הרכב החמישי והאחרון בשרשרת. הנתבעת 2 פיצתה את התובעת 1 בגין הנזק במוקד האחורי של רכב התובעות וגדר המחלוקת הוא בשאלת אחריות נהג רכב הנתבעים לנזק במוקד חזית של רכב התובעת, שניזוק קשות.

2.לכל צד גרסה משלו אודות אופן התרחשות הנזק במוקד הקדמי ברכב התובעת וכל צד מגלגל את האחריות על משנהו.

לטענת התובעות בכתב התביעה, רכב התובעת בלם לפני הרכב שלפניו ורכב הנתבעים שהיה מאחוריו פגע ברכב התובעת מאחור, הדפו לעבר כלי רכב נוספים וגרם לרכב התובעת ולכלי הרכב הנוספים נזק.

מנגד לטענת הנתבעים בכתב ההגנה, רכב התובעת פגע ברכב שלפניו קודם שרכב הנתבעים פגע בו מאחור.

3.בתיק העידו ארבעה מבין חמישה הנהגים בכלי הרכב המעורבים בתאונת השרשרת (נהגי הרכב השני, השלישי, הרביעי והחמישי). כן הוגשו טפסי הדיווח של הנהגים של כלי הרכב של הצדדים בתיק, גרסת נהגת הרכב הראשון במכתבה מיום 11.1.2015 לבית המשפט, תמונות הנזק בכלי הרכב של הצדדים, דו"חות הפעולה של שוטרים שהגיעו למקום ותרשים מהלך התאונה שערך נהג הרכב השני בשרשרת כלי הרכב המעורבים. הצדדים הגישו סיכומים בכתב, ואני נדרשת להכרעה.

דיון והכרעה

4.אקדים ואומר, לאחר שבחנתי את העדויות והראיות נתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובסכומים, כי ראיתי לקבל את גרסת התובעת 2 (להלן: "התובעת"), נהגת רכב התובעת, כי רכב הנתבעים הדף את רכבה לרכב שלפניו בעקבות פגיעתו ברכב התובעת מאחור.

5.מדובר בתאונת שרשרת בה מעורבים חמישה כלי רכב. רכב התובעת היה הרכב הרביעי ורכב הנתבעים היה הרכב החמישי בשרשרת כלי הרכב. הרכב הראשון בלם בשל כדור שהתגלגל לכביש. לאחריו בלם הרכב השני. הרכב השלישי, שלא שמר מרחק פגע ברכב השני והדפו לעבר הרכב הראשון (ראו; מכתב נהגת הרכב הראשון וגרסתה כי הרגישה חבטה אחת, ועדותם של נהג הרכב השני ונהג הרכב השלישי). נהג רכב הנתבעים (להלן: "הנתבע") אישר בעדותו כי לא שמר מרחק ופגע ברכב התובעת מאחור (עמ' 4 שו' 4). המחלוקת, כאמור, נוגעת לשאלת אחריות נהג רכב הנתבעים לנזקי המוקד הקדמי (חזית) של רכב התובעת, שבסופו של דבר הגיע לחניון מעבר לנתיב הנגדי לנתיב נסיעת רכב התובעת ופגע בכלי רכב שהיה בחנייה במקום.

6.התובעת העידה כי הרגישה חבטה עזה מאחור אשר הדפה את רכב התובעת לעבר הרכב שלפניה ורכב התובעת פגע ברכב שלפניו (עמ' 1 שו' 15-16). לדברי התובעת היא הרגישה שתי מכות, אחת מפגיעת רכב הנתבעים מאחור ואחת כשנהדפה לרכב שלפניה (עמ' 1 שו' 18-21). התובעת הייתה נחרצת בעדותה הראשית ובחקירתה הנגדית כי רכב הנתבעים פגע ברכבה מאחור בעוצמה והדפו לעבר הרכב שלפניה וכי הרגישה שתי מכות, וכשנשאלה בחקירתה הנגדית לגבי גרסת הנתבע לפיה קודם פגע רכב התובעת ברכב שלפניו הכחישה זאת ברורות והשיבה :"לא יכול להיות, לא היה ולא נברא" (עמ' 2 שו' 10-11).

מאותו הרגע, התובעת העידה כי אינה זוכרת דבר, כיוון שלדבריה, כריות האוויר נפתחו עליה והיא הייתה בהלם מוחלט (עמ' 1 שו' 15-17).