פלוני נ' ישרוטל ניהול מלונות (1981) בע"מ ואח'

תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף, שנגרמו לתובע, רופא, שנפל ונחבל במלון רויאל ביץ' באילת, בעת שהשתתף בכנס של רופאים, שהתקיים במלון.

תמצית העובדות והמחלוקת

1. בימים 21 עד 24 במרץ 2018, התקיים באילת כנס של ארגון הרופאים העצמאיים של מכבי שירותי בריאות (הנתבעת 1, שהתביעה נגדה מחקה מחוסר מעש) במלון רויאל ביץ' (הנתבעת 3), השייך לרשת מלונות ישרוטל (הנתבעת 2). הכנס אורגן והופק על ידי חברת טריפל הפקות (הנתבעת 4 וצד ג' 1) שבוטחה על ידי הכשרה חברה לביטוח (הנתבעת 5 וצד ג' 2).

2. התובע, יליד X.X.1958, רופא בכיר בתחום רפואת העור והמין, נרשם לכנס, בליווי רעייתו, ושניהם לנו במלון דן הסמוך.

3. ביום 21.3.18, בשעות הערב צפו התובע ורעייתו בהופעה שהתקיימה במלון כחלק מתכנית הכנס. התובע ורעייתו, שישבו במרכז האולם, החליטו לצאת לפני סיום ההופעה. התובע יצא דרך המעבר מצד ימין של האולם ורעייתו מצד שמאל. בצאתו מהאולם החשוך נתקל התובע, כנטען, בשטיח שכיסה חוטי החשמל שהיו במקום ונפל ארצה. כתוצאה מכך, נחבל בפניו ובעיקר בברך שמאל.

4. התובע תמך את תביעתו בחוות דעת רפואית של ד"ר מיכאל לבני, מומחה בתחום האורתופדיה. ד"ר לבני קבע, בתמצית, כי לתובע נגרם שבר תוך מפרקי וכי נותרה לו הגבלה קלה בטווח התנועה של הברך. לפיכך, קבע המומחה, לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 10%. עוד קבע המומחה, כי יש מקום לקזז מהנכות שקבע, 2.5% בגין מצב קודם.

5. הנתבעות 2 ו-3 הגישו מטעמן את חוות דעתו של ד"ר גד ולן, שחלק על ממצאיו ומסקנתו של ד"ר לבני. הוא ציין שחל שיפור במצבו של התובע מאז שנבדק אצל ד"ר לבני, כך שתפקודו היום, כעולה גם מהמבחנים שערך, נמצאו תקינים. בסיכום הדברים קבע המומחה שלתובע לא נותרה נכות צמיתה.

6. נוכח הפער בין שתי חוות הדעת, מונה, ד"ר עמרי לובובסקי כמומחה מטעם בית המשפט. המומחה קבע כי התובע סבל מחבלה ישירה בברך שמאל עם שבר תוך פרקי בפיקה. המומחה ציין כי מצא תלונות קודמות של התובע בגין ברך שמאל ובדיקה שהדגימה פגיעה עוד בשנת 2014. בסיכום חוות הדעת קבע המומחה, כי יש לקבוע לתובע נכות צמיתה בשיעור 10% ולנכות ממנה שליש בגין פגיעה קודמת. יצוין, כי הצדדים לא שלחו למומחה שאלות הבהרה וגם לא ביקשו לחקור אותו.

7. עוד יצוין כי התובע הגיש תביעה למל"ל להכרה בתאונה כתאונת עבודה ותביעתו נדחתה. נסיבות דחיה זו מצויות במחלוקת בין הצדדים.

8. בכל הקשור לשאלת האחריות לתאונה, טוען התובע כי הנתבעות מאשרות את קיומו של המפגע באולם אולם מטילות זו על זו את שאלת הבעלות או החזקה באותו שטיח ששימש לכיסוי חוטי החשמל. בעוד המלון טוען שהשטיח שייך לחברת ההפקות, חברת ההפקות טוענת שהשטיח שייך למלון. לטענת התובע הנתבעות לא דאגו לסביבה בטוחה לבאי הכנס וכל שהן מבקשות הוא להטיל את האחריות אחת על השניה. בנסיבות אלה, טוען התובע, האחריות מוטלת על הנתבעות ביחד ולחוד. לטענת התובע, המלון אחראי למפגע כבעל או מחזיק המקרקעין החב בחובת זהירות כלפי באי המלון ומבקריו והוא הפר חובתו זו. התובע מוסיף וטוען, בתמצית, כי שטיח שחור מגולגל הוא "דבר מסוכן" וכי הנתבעות הפרו חובות חקוקות בתחום הבטיחות.