ביטון ואח' נ' אבו עמאר ואח'

מבוא

1. בגדרו של הליך זה הוגשה תביעה כספית בסך של 106,518 ₪.

   התובעת טענה כי התקשרה עם הנתבע בהסכם לרכישת זכויותיו ביחס לדירה, ויש מקום לחייבו בתשלום פיצויים מוסכמים בשל הפרה יסודית של ההסכם, בשיעור 10% מתמורת המכירה המעודכנת, ובסך של 90,500 ₪, והתובע טען שיש לחייב את הנתבע בתשלום דמי תיווך בסך של 16,028 ₪

2. התביעה הוגשה במקור גם כנגד פואד אבו עמאר, שהינו אחיו של הנתבע, אך האחרון נמחק בהמשך מכתב התביעה.

3. התובע הודיע שאינו עומד על רכיב התביעה שענייננו תשלום דמי תיווך (ע' 11, ש' 31), ולפיכך נותר לברר את תביעתה של התובעת בעילת הפרת ההסכם וחיובו של הנתבע בפיצויים המוסכמים.

4. בהחלטתי מיום 5.10.2016 הוריתי על הגשת סיכומים בכתב מטעם הצדדים.

   לאחר הגשת סיכומי הצדדים, התובעים הגישו סיכומי תשובה, והנתבע הגיש סיכומי תגובה מטעמו, תוך שטען שאין מקום להגשת סיכומים נוספים מבלי שניתן היתר לכך. לא מצאתי לנכון להתייחס לסיכומים הנוספים מטעם הצדדים, מכיוון שהוגשו ללא נטילת רשות.

   הצדדים צירפו לסיכומים מסמכים שונים, אלא שלא מצאתי לנכון להתייחס לאלה שלא הוגשו על ידם מבעוד מועד במסגרת פרשת הראיות, לפי סדרי הדיון שנקבעו בהליך זה.

   ככל שהצדדים סברו שיש באמתחתם ראיות נוספות שהינן רלבנטיות לצורך הכרעה בהליך הנדון הרי שעמדה בפניהם האפשרות לעתור להגשת ראיות נוספות, אך לא ניתן לצרף ראיות חדשות באמצעות צירופן לסיכומים, בהעדר החלטה מפורשת בעניין זה.

   בית המשפט העליון קבע זה מכבר כי הניסיון להגיש ראיות באמצעות צירופן לסיכומים הינו נוהג פסול ואין מקום להתיר זאת (ע"א 621/85 עקיבא לומניץ נ' פקיד שומה תל-אביב. פסקה 5. 16.8.1988).

   עיקרי הטענות בכתב התביעה

5. במהלך שנת 2010, אחיו של הנתבע, פואד אבו עמאר (להלן: "פואד") פנה אל התובע שהינו מתווך נדל"ן בעיסוקו וביקש ממנו לסייע לנתבע, שהינו עיוור, למכור את דירתו ברחוב אלוף עוזי נרקיס 13/2 באר שבע (להלן: "הדירה").

   התובע הודיע לפואד כי הוא והתובעת החליטו לרכוש את הדירה.