ת"א 14697-08-14 וקס נ' הראל חב' לביטוח בע"מ

בקשה (מטעם התובע) להתיר הבאתן של ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי, לפי סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975.

1.המבקש נחבל ביום 18.9.07 בתאונת דרכים, אשר הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה (להלן: "התאונה").

2.ביום 21.2.11 עמד המבקש בפני ועדה רפואית מדרג ראשון של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הועדה מדרג ראשון"), אשר קבעה, כי כתוצאה מהתאונה נותרה למבקש נכות יציבה בשיעור של 5% בגין שחיקה של הפיקה בברך שמאל, לפי סעיף 35(1) א-ב מותאם לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956. עם זאת, מצאה הוועדה לקבוע, כי אין קשר סיבתי בין תחלואת המבקש במפרק ירך שמאל לבין התאונה הנדונה.

3.המבקש, אשר לא הסכים עם החלטת הוועדה מדרג ראשון בדבר העדר קשר סיבתי כאמור, הגיש ערר וביום 5.5.11 הוא עמד בפני ועדה רפואית לעררים. הוועדה הרפואית לעררים דחתה את הערר ומצאה להותיר החלטת הוועדה מדרג ראשון על כנה (להלן: "ההחלטה") (העתק פרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים צורף לתשובת המשיבה 2 לתשובת המבקש).

4.המבקש טוען, כי נפל פגם בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים, שעה שלטענתו, התעלמה ממסמכים רפואיים, אשר עמדו בפניה ואשר יש בהם כדי ללמד על הקשר הסיבתי בין התחלואה במפרק הירך לבין התאונה הנדונה, ובכלל זה, התעלמה ממכתבו של ד"ר עוזר ומפענוח דו"ח בדיקת מיפוי העצמות, המלמדים על קשר סיבתי כאמור. לפיכך, עותר המבקש להבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית לעררים ולמינוי מומחה בתחום האורתופדיה תחת קביעתה.

5.המשיבה 2 מתנגדת לבקשה. לשיטתה, לא נפל כל פגם בהליך קבלת ההחלטה על-ידי הוועדה הרפואית לעררים, באשר עמד בפניה מלוא החומר הרפואי הרלוונטי בעניינו של המבקש לרבות תלונות אודות כאבים במפרק הירך. טענות המבקש נוגעות להפעלת שיקול דעת של הוועדה הרפואית לעררים ומשאין זה מסוג הטעמים המצדיקים מתן היתר להבאת ראיות לסתור, דין הבקשה להידחות.

6.הוראת סעיף 6ב לחוק הפיצויים, המסמיכה את בית-המשפט להתיר לבעל דין להביא ראיות לסתור את קביעת דרגת נכות על-פי כל דין, קובעת, כי ככל ש- "נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו" [ההדגשה אינה במקור].

7.הפסיקה בנושא הבאת ראיות לסתור אינה ליברלית ונקבע לא פעם, כי הבאת ראיות לסתור בהתאם לסעיף 6ב לחוק הפיצויים מיועדת למקרים חריגים ומיוחדים בלבד [ראה רע"א 11325/05 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' מיכאל גולינבסקי (פורסם במאגרים המשפטיים, ניתן ביום 27.2.06)]. זאת, בהתקיים טעמים משפטיים (כגון פגם מהותי כתרמית בהליך קביעת הנכות) או טעמים עובדתיים משמעותיים (כגון מקום בו הבירור הרפואי של הוועדה לא היה מלא או שאינו משקף את מצבו הרפואי של התובע לאשורו).

8.לאחר שנתתי דעתי לבקשה, לתגובה ולתשובה על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות. ואנמק.