פלוני נ' טיפול רפואי מידי (טר"מ) בע"מ

התביעה שלפנינו עניינה רשלנות רפואית נטענת של הנתבעת.

נטען בתובענה, כי על אף כאבי גב מהם סבלה התובעת ההרה, כאבי גב שהם סימן ללידה מוקדמת, לא אִבחן גורם אצל הנתבעת את המצב האקוטי. הנתבעת לא הפנתה את התובעת לבית החולים, לפיכך, הלידה המוקדמת לא נדחתה ולא עוכבה, ועל כן, בהעדר טיפול מתאים, בבוקר למחרת, נולדה הקטינה ז"ל, בהיותה פגה, ולאחר כארבעה חודשים נפטרה מסיבוכי הפגות. הנתבעת מכחישה אחריותה מכל וכל.

1.התובעת 2 (להלן: התובעת) שהייתה בשבוע 25+4 להריונה הראשון, פנתה לנתבעת, ביום 2.5.17, בסביבות השעה 22:30 (שעת קבלה). על פי הנטען, התובעת פנתה לנתבעת בשל כאבי גב חזקים פתאומיים שלא חלפו במשך מספר שעות, כאבי גב שלא נגרמו כתוצאה מחבלה או ממאמץ מיוחד. אצל הנתבעת נערכה לתובעת בדיקת שתן, נבדקו מדדים, והתובעת תושאלה, בין היתר לנוכחות צירים או דימום נרתיקי. התובעת נבדקה אצל רופא הנתבעת, ושוחררה בסביבות השעה 23:00, לאחר שניתן לה כדור אקמול.

לאחר מספר שעות כאבי הגב 'עברו' לאזור הבטן, ובשעות הבוקר, ביום 3.5.17, בסביבות השעה 7:40, הגיעה התובעת לבית החולים 'סורוקה', לאחר שבדרך מביתה לבית החולים, מספר דקות קודם קבלתה בבית החולים, חוותה ירידת מים ברכב. בשעה 9:07 נולדה התינוקת - פגה, בניתוח קיסרי, במשקל 884 גרם. לאחר כארבעה חודשים מלידתה (7.9.17) נפטרה, למרבה הצער, התינוקת המנוחה בשל סיבוכי הפגות.

2.לטענת התובעים מותה של התינוקת נגרם בשל רשלנותה של הנתבעת שלא הפנתה את התובעת לבית החולים או לכל טיפול רפואי מתאים, ביודעה כי כאבי גב מהווים סממן ללידה מוקדמת ובהעדר אפשרות לבדוק אצלה האם אכן מדובר בלידה מוקדמת (בהעדר גניקולוג או אבזור גניקולוגי מתאים כמו מוניטור או אולטרסאונד במרכז הנתבעת בבאר שבע). לו הייתה הנתבעת מפנה את התובעת לבית החולים, היו מבחינים כי כאבי הגב הם למעשה סממן לתחילתה של לידה מוקדמת היו מעניקים טיפול רפואי מתאים הדוחה את הלידה או מעכבה, מעניקים טיפול רפואי מתאים לטיפול בעובר על מנת שיוכל לשרוד לאחר לידתו (כדוגמת צלסטון), וכך היה נמנע מותה המצער של הקטינה.

3.הנתבעת דחתה טענותיהם של התובעים מכל וכל. הנתבעת מפנה לכך כי כאבי גב בהריון הינם דבר שכיח ונפוץ במרבית רובם של ההריונות. ואין על כך חולק. לעומת זאת, לידה מוקדמת בנסיבות העניין (ללא עבר רלבנטי או סיכון ידוע כלשהו בהריון) מתרחשת במקרים נדירים. אין זה הגיוני ואין זה סביר כי בכל כאב גב תופנה אישה הרה לבית חולים, מדובר בעשרות אלפי נשים בשנה. יש לבדוק את האפשרות ללידה מוקדמת.

במקרה הרלבנטי לא היו כל תסמינים המלמדים על אפשרות זו. לא היה דימום וגינלי, התובעת לא הרגישה צירים, לא היה עבר מיילדותי מתאים, שאר המדדים הגופניים היו תקינים ועוד. על פי עמדת הנתבעת : "לא צריך להיות מומחה בתחום על מנת לדעת שנשים בהריון סובלות לעיתים קרובות מכאבי גב בשל עליה במשקל בתקופת ההיריון ו/או מאמץ מוגבר ו/או עמידה ממושכת ו/או סיבות אחרות וכי מדובר בתלונה שכיחה. יצוין, כי לפי אתר האינטרנט של שירותי בריאות כללית, נכון למועד כתיבת שורות אלו, השכיחות של לידה מוקדמת נעה בין 6.5% לבין 7% מכלל הלידות המוקדמות (שמתוכן כ- 25% הן לידות מוקדמות יזומות ולא כפי שבעניינו). במלים (א)חרות, לידה מוקדמת ספונטנית, היא בשכיחות של 5% בלבד, כאשר תלונות על כאבי גב בהריון הן תלונות שכיחות בשיעור של לפחות 75% מכלל הנשים בהיריון (סעיף 11 לכתב ההגנה).

כל אחד מהצדדים תמך טענותיו בחוות דעת.

4.לתמיכה בטענות התובעים, צורפה חוות דעתו של פרופ' צימר, מומחה לגניקולוגיה ומיילדות. על פי חוות הדעת - כאבי גב מהווים "סימן מחשיד מוכר להתפתחות לידה מוקדמת" ועל כן היה מקום להפנות את התובעת לבדיקה גניקולוגית ולא להורות על שחרורה. לדידו של המומחה, מאחר שלרופא בטרם "לא היה את הידע המיילדותי המספיק כדי לאבחן את הסיכון ללידה מוקדמת בשלב בו נמצאת [התובעת] מה עוד שהוא לא היה מוסמך לבצע בדיקה גניקולוגית". בניגוד לבדיקות אפשריות נדרשות כדי לבדוק האם מדובר בלידה מוקדמת הסתפק רופא בטרם במתן כדור אקמול לשיכוך כאבים עם המלצה לחזור למרפאה במקרה של דימום נרתיקי, יציאת נוזל או צירים. המלצה תמוהה מאחר שאין מקום לשוב למרפאת 'בטרם' כשאין שם גניקולוג. עוד הבהיר המומחה מהן הבדיקות הנדרשות במקרה של אפשרות ללידה מוקדמת (פעולות א-ג בעמ' 4 לחוות דעתו) ובמידה ואכן מדובר בלידה מוקדמת התווה כי יש ליתן תרופת צלסטון להבשלת ריאות. בנוסף יש ליתן טיפול תרופתי לעצירת צירים. עוד הבהיר כי ישנם מקרים בהם טיפול זה יגרום לעצירת הצירים, ואז ניתן הורמון פרוגרסון בניסיון להארכה נוספת של משך ההריון. ישנם טיפולים נוספים אפשריים על מנת להאריך את משך ההריון (טבעת ייעודית או תפירת צוואר הרחם ועוד, והכל בהתחשב במצב המטופלת).