ת"א 14654-06-16

לפני בקשת הנתבעת על כי אאפשר לה להביא ראיות לסתור את קביעות המוסד לביטוח לאומי בעניין נכותו של התובע הנובעת מהתאונה נשוא תביעה זו.

כללי:-

1. בהתאם לכתב התביעה, אשר הוגש בחודש יוני 2016, נפגע התובע ביום 22/2/10 בתאונת דרכים בעבודה עת נהג ברכבו.

2. הנתבעת הינה מי שביטחה את הרכב בביטוח חובה תקף ועל כן היא זו שחבה בפיצוי התובע בגין הנזקים אשר נגרמו לתובע בתאונה.

3. התובע פנה לביטוח הלאומי לקביעת דרגת נכותו וביום 21/11/12 התייצב ונבדק על ידי ד"ר רונן כספי ז"ל בסניף המוסד לביטוח לאומי בבאר שבע, ד"ר כספי ז"ל בדק את התובע וקבע כי אין קש"ס בין הנכות לבין התאונה והעמיד את נכותו של התובע על 0%.

4. התובע לא הסכים עם קביעה זו והגיש ערר לועדה לערערים, ביום 19/3/13 התקיים דיון בועדה לערערים ברמלה, הועדה ביקשה לקבל לידיה מסמכים נוספים וקיימה דיון נוסף בעניינו של התובע (הדיון נערך בהעדר התובע) אשר בסיומו העמידה את נכותו התאונתית של התובע על 28% כדלקמן:-

   • נכות נוירולוגית בשיעור 30% לפי סעיף 29 (1) א(i) בניכוי 10% בגין מצב קודם.

   • נכות אורטופדית בשיעור של 20 בגין סעיף 37 (5)(ב) בניכוי 10% מצב קודם.

5. התובע לא קיבל את ניכוי המצב הקודם והגיש ערר לבית הדין לעבודה, בהסכמה הוחזר הדיון לועדה שתנמק האם הניכוי עומד בתנאי הלכת "מרגוליס" (נג/ 01-46 יצחק מרגוליס נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 364) הועדה הותירה את הניכוי על כנו.