ת"א 14607-09-13 רונן ואח' נ' אס.טי.אמ. יצוא חקלאי בע"מ

 בפני תביעה לפיצוי קבוצת מגדלי פרי הפיטאיה בטענות לנזק שנגרם להם עקב הפרת התחייבויות הנתבעת ביצוא ושיווק הפרי בחו"ל.בין כל אחד מהתובעים ולבין הנתבעת נכרת הסכם שלפיו התחייבה הנתבעת לשווק את פירות התובעים בחו"ל ולהעביר להם את התמורה בניכוי עמלה והוצאות השיווק. הפירות נמסרו לתובעת על יסוד ההסכם וגם שווקו בחו"ל, אולם בגין המשלוחים נשוא התביעה לא שולם לתובעים כל תשלום והנתבעת טענה שהלקוחות בחו"ל הלינו על פגמים בפרי, שלכן התמורה שנתקבלה הייתה זעומה ולא כסתה את עלויות השיווק.בין התובעים לבין הנתבעת נתגלעה מחלוקת, כאשר לטענת התובעים סוכם מראש על מחיר אותו יקבלו התובעים בלא קשר לתוצאות השיווק בחו"ל, בעוד לגרסת הנתבעת כל שנמסר לתובעים הוא מחיר צפוי, וההסכמה הייתה שהתמורה שיקבלו תהיה לפי התמורה שתתקבל בפועל משיווק הפרי בחו"ל.מחלוקת נוספת נתגלעה בין הצדדים בכל הנוגע לתוצאות המכירה בפועל, כאשר הנתבעת טוענת לכישלון השיווק עקב פגמים בפרי ופסילתו בחו"ל, בעוד התובעים טוענים להסתרת מידע והתעלמות מפניותיהם.שתי מחלוקות אלו, המחלוקת לעניין תוכן ההסכם; והמחלוקת לעניין המידע שנחשף על אודות שיווק הפרי בחו"ל – עומדים במוקד תביעה זו. העובדות

• התובעים כולם (חלקם כיחידים וחלקם תאגידים), הינם חקלאים אשר במועד הרלוונטי לתביעה זו (שנת 2011) עסקו בגידול פרי הפיטאיה (להלן: "הפרי") ברחבי ישראל. הנתבעת הינה חברה פרטית העוסקת בשיווק ויצוא של תוצרת חקלאית.

• במשך שנים ארוכות נעשה היצוא של תוצרת חקלאית מישראל על ידי אגרקסקו חברה ליצור חקלאי בע"מ ("אגרקסקו"), לה למעשה היה מונופול על יצוא תוצרת חקלאית מישראל. במהלך 2011 נקלעה אגרקסקו לקשיים, קרסה והותירה שובל של חובות בסכומי עתק. נוכח הקשיים אליהם נקלעה אגרקסקו, חיפשו החקלאים חברה באמצעותה יוכלו לייצא תוצרת חקלאית ועל רקע זה נוצר במהלך 2011 קשר בין נציגי הנתבעת לתובעים.

• הראשון מבין התובעים שעימו נוצר קשר הינו התובע 1, ארנון רונן (להלן: "ארנון"). בתחילת ספטמבר 2011 (או בסמוך לכך) נוצר קשר בין ארנון לבין הנתבעת, באמצעות מר דיוויד סלומון (להלן: "דיוויד"), המנהל החקלאי בנתבעת. בפגישה זו סוכם שהנתבעת תשווק את הפרי בחו"ל באמצעות הובלה ימית ולארנון נמסר נוסח של הסכם התקשרות אותו ערכה הנתבעת. ארנון חתם על נוסח ההסכם ביום 1.9.11 (נספח 7 לתצהיר ארנון; להלן: "הסכם ארנון") והעבירו לנתבעת, אך זו לא השיבה נוסח הכולל את חתימתה היא (סעיף 8 בכתב התביעה אשר לא הוכחש).

  בהסכם ארנון נקבע שהנתבעת תשווק לחו"ל את הפרי שיספק לה ארנון מיום 1.9.11 ועד 31.12.11. ביחס לתמורה צוינו בנספח של הסכם ארנון שתי חלופות: האחת - תשלום בסכום קצוב שאיננו מותנה; והשנייה - תשלום בסכום שיקבע רק לאחר המכירה בחו"ל ובכפוף לתוצאותיה. באותו נוסח של הסכם ארנון נקבע ביחס לאותם תנאי תשלום "מחק את המיותר", אך שתי החלופות נושאות סימן מחיקה.

  ביום 14.9.11 סיפק ארנון לנתבעת את הפרי במשקל כולל של 816 ק"ג. הנתבעת ייצאה את הפרי בהובלה ימית וביום 17.10.11 העבירה לארנון תשלום בסך של 10,005.26 ₪ בגין משלוח זה.

  בעקבות יצוא הפרי הראשון שלח ארנון לנתבעת שלושה משלוחים נוספים של הפרי: פרי במשקל כולל של 2,832 ק"ג נשלח ביום 11.10.11; פרי במשקל כולל של 13,467 ק"ג נשלח בימים 16.10.11 – 17.10.11; ופרי במשקל כולל של 7,192 ק"ג נשלח בימים 19.10.11 – 6.11.11. משלוחים אלו יוצאו על ידי הנתבעת לחו"ל אך לארנון לא שולמה בגינם כל תמורה.

• ביום 23.10.11, ובהמשך לפגישה שהתקיימה במשק התובע 3, דוד פלחי, בין בנו של התובע 3, חגי עופר, לבין דיוויד מטעם הנתבעת, הועבר לתובע 3 נוסח של הסכם התקשרות לשיווק הפרי, נוסח זהה להסכם ארנון. גם ביחס לתובע 3 לא הועבר נוסח הכולל את חתימת הנתבעת ולא צוין באילו מחלופות התמורה בחרו הצדדים.

  יומיים לאחר מכן, ביום 25.10.11, העביר התובע 3 לנתבעת פרי במשקל כולל של 560 ק"ג; וביום 30.10.11 העביר התובע 3 לנתבעת פרי במשקל כולל של 320 ק"ג. גם משלוחים אלו יוצאו על ידי הנתבעת לחו"ל אך לתובע 3 לא שולמה בגינם כל תמורה.

• אף התובעת 4, חברת פיטאיה על הים, המגדלת את הפרי במשק בכפר ורבורג, בחרה לשווק את הפרי לחו"ל באמצעות הנתבעת לאחר פגישה שקיים מנהל התובעת 4, יריב צוק, עם דיוויד, נציג הנתבעת. בימים 25.10.11 – 31.10.11 העבירה התובעת 4 לנתבעת פרי במשקל כולל של 2,784 ק"ג, אשר שווקו בחו"ל. גם לתובעת 4 לא שולמה כל תמורה בגין משלוחים אלו.

  כך גם התובעת 5, חברת רמי גור משק בע"מ, המגדלת את הפרי ברמת הגולן, שבימים 9.10.11 – 23.10.11 העבירה לנתבעת פרי במשקל כולל של 4,276 ק"ג ואף לה לא שולמה כל תמורה בגין הפרי.

  וכך גם התובע 6, קיבוץ אילון, שבימים 30.10.11 – 1.11.11 העביר לנתבעת פרי במשקל כולל של 4,748 ק"ג, ואף לו לא שולמה כל תמורה בגין משלוחים אלו.

  התובעים 4 – 6 שיווקו פרי באמצעות הנתבעת, כאמור, ולגביהם כל הסיכומים באשר לתנאי ההתקשרות, כולל תשלום התמורה, נעשו בעל פה בלבד.