מ' נ' עוז ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
14591-07-13
16.9.2017
בפני השופט:
דניאל קירס

- נגד -
התובעת:
ס.מ.
עו"ד שרון גליק
הנתבעים:
1. ניב עוז
2. תל-עדשים מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ

עו"ד אביהוא שושני
עו"ד רועי מגל
פסק דין
 

 

1.התובעת טוענת, בכתב התביעה המתוקן, כי היא היורשת היחידה על-פי דין של גב' מ' מ' ז"ל, שהלכה לעולמה ביום 14.10.2000. נטען, כי גב' מ' היתה חברת מושב תל עדשים במשך למעלה מ-50 שנה עד ליום פטירתה. לטענת התובעת, זמן לא רב לפני הגשת כתב התביעה המקורי בהליך זה בשנת 2013, התברר לה כי אגודת תל עדשים (הנתבעת 2) חילקה כספים מ"תנובה" לחברי האגודה, עבור זכויות שהצטברו בגין הנחלות לאורך שנים רבות וככל הנראה משנות החמישים של המאה ה-20. נטען, כי עזבון גב' מ' והתובעת לא קיבלו מאום מכספים אלה, כי איש לא טרח ליידע את העזבון , והאגודה שילמה את "כספי תנובה" שהתקבלו בגין כל זכויות הנחלה לאורך כל השנים למר ניב עוז (הנתבע 1), אשר רכש את הנחלה של גב' מ' (פס' 2). לטענת התובעת הזכויות בכספים שבנדון הן "זכויות אישיות", והיא זכאית לזכויות אישיות אלה כיורשת היחידה של גב' מ' ז"ל. לטענתה, בחוזה שבה מכרה גב' מ' את נחלתה למר עוז, לא נמכרו זכויות אישיות. נטען כי זכויות אישיות אלה נותרו בבעלות המנוחה ולא נמכרו, והתובעת ירשה אותן. נטען, כי גב' מ' נותרה חברת האגודה לאחר מכירת הנחלה למר עוז. בהקשר זה טוענת התובעת כי גב' מ' ז"ל לא מכרה למר עוז את כל נכסיה בתל עדשים: בחוזה המכר לעוז הוחרגו מגרש בן ממשיך וכן מגרש המגורים ועליו ביתה ו"מבנה חקלאי". כמו כן,לטענתה, המשיכו להיגבות ממנה "מסי מושב" הנגבים רק מחבר מושב. כן טוענת התובעת כי מר עוז חתם, לאחר חתימת הסכם המכר, על תצהיר לפיו אין לו זכויות של הנחלה.

 

זכויות אישיות

 

2.התובעת מפנה, בענין הטענה לפיה "כספי תנובה" הם בגדר "זכויות אישיות", בראש ובראשונה ל-בג"ץ 861/07 קמחי נ' רשם האגודות השיתופיות (8.12.2010) (להלן: פסק דין ניר בנים). כפי שאבאר, באותו פסק דין נקבע, ביחסים שבין אגודות שיתופיות מסוימות לבין חבריהם, שחלק מהכספים ממימוש יחידות השתתפות בתנובה, מגיעים לחלק מחברי האגודה באופן אישי ולא לאגודה השיתופית שבה הם חברים (להבדיל מחלק אחר מהכספים אשר מגיע לאגודה השיתופית). אלא שקביעה זו בענין זכויות אישיות התבססה על כך, שאותם חברים היו משווקים של תוצרת חקלאית לתנובה, אשר מימנו בעצמם את יחידות ההשתתפות הללו. התובעת בענייננו לא טענה, וממילא לא הוכיחה, כי גב' מ' או משפחתה שיווקו אי פעם תוצרת חקלאית, כך שממילא לא הוכח שגב' ממונוב היתה מלכתחילה מבין סוג בעלי ה"זכויות האישיות" בכספי תמורה מיחידות השתתפות בתנובה אשר נדון בפסק דין ניר בנים. אבהיר כעת, כי על-פי הניתוח המשפטי בפסק דין ניר בנים, בהעדר טענה או הוכחה בענין שיווק תוצרת חקלאית בידי גב' מ' ז"ל, "הזכויות האישיות" שנדונו בפסק דין ניר בנים אינן רלוונטיות לגב' מ' ז"ל, ולכל היותר ניתן לטעון כי גב' מ', כחברת אגודת תל עדשים, היו זכויות בקשר לחלק האחר של התמורה מיחידות ההשתתפות בתנובה: זכויות בקשר לאותו חלק שהועבר לאגודה ללא קשר להיקף שיווק תוצרת חקלאית לתנובה.

 

3.כפי העולה מפסק דין ניר בנים, בשנת 1999 החליטה תנובה אגודה שיתופית מרכזית (להלן: תנובה) להקצות יחידות השתתפות בתנובה שנצטברו בין האגודות השיתופיות החברות בתנובה. התקבלה בתנובה הצעת פשרה לפיה יחידות ההשתתפות הוקצו לאגודות השיתופיות החברות בה על פי שני מפתחות: המפתח האחד – מפתח אחיד, לפיו 50% מכלל יחידות ההשתתפות חולקו באופן שווה בין כל האגודות החברות בתנובה, ללא קשר לכמות התוצרת ששווקה על ידן לתנובה במהלך שנים (9068 יחידות השתתפות לכל אגודה). המפתח השני – מפתח יחסי, לפיו 50% מכלל יחידות ההשתתפות הוקצו לאגודות השיתופיות על-פי הגביה להון מניות כפי שבוצעה במשך השנים, קרי – לכל אגודה בהתאם להיקף שיווק התוצרת החקלאית בה לתנובה לאורך השנים. בפסק דין ניר בנים, נדונה השאלה, ביחסים בין אגודות שיתופיות שהיו חברות בתנובה ושאליהן הועברה תמורה כספית ממימוש יחידות השתתפות, לבין חבריהן של אותן אגודות, אם הזכות לתמורה הכספית הזו היא של האגודה השיתופית, או שמא של חברים בה אשר שיווקו בפועל תוצרת חקלאית. נקבע כי החברים המשווקים זכאים לתמורה בגין יחידות ההשתתפות, שכן הם אלה אשר מימנו יחידות אלה ("ענייננו בנכס בדמות יחידות ההשתתפות בתנובה, נכס שנרכש אך ורק מכספי התמורה שקיבלו הרפתנים עבור תוצרתם, ללא השתתפות של כלל חברי האגודה. האגודה לא השקיעה בתנובה, להבדיל מהשקעה של האגודה באמצעי ייצור, שמקובל לראותו כנכלל בגדר ההון הקבוע של האגודה" – פס' 87). לאור זאת, אך גם לאור הפשרה בהחלטה בתנובה לפיה חלק מיחידות ההשתתפות הוקצו לאגודות השיתופיות החברות בה ללא קשר להיקף שיווק התוצרת, נקבע בפסק דין ניר בנים כי למעט 9068 יחידות ההשתתפות המגיעות לכל אגודה ללא קשר להיקף שיווק התוצרת, תמורת כל יתר יחידות ההשתתפות מגיעה לחברים אשר שיווקו תוצרת לתנובה, בהתאם להיקף התוצרת ששיווקו כאמור.

 

4.כאמור, בענייננו התובעת לא טענה וממילא לא הוכיחה כי שוּּּּּּּּּּּּוקה תוצרת חקלאית בתנובה בידי גב' מ' ז"ל או מי ממשפחתה. מכאן, בכל הנוגע להכרעה בפסק דין ניר בנים, אין בטענת התובעת בענין "זכויות אישיות" כדי לסייע לה. אדרבה: בהעדר טענת שיווק תוצרת חקלאית בידי גב' מ' או משפחתה, הרי על-פי הניתוח בפסק דין ניר בנים, גב' מ' השתייכה, אם בכלל, לצד השני של המתרס: היא היתה חברת אגודה אשר לא שיווקה תוצרת חקלאית לתנובה, כך שלא מגיעה לה (או ליורשיה) תמורה מיחידות השתתפות בגין היקף תוצרת שהיא שווקה; ולכל היותר ניתן לטעון שלגב' מ' היתה (או ליורשתה ישנה) זכות בנוגע ליחידות ההשתתפות שהוקצו לאגודת תל עדשים ללא קשר לשיווק תוצרת; וזאת, מכח מעמדה כחברה אגודת תל עדשים. למרות שגם זכות כזו, אם ישנה, היא מטבע הדברים זכות אישית מבחינה משפטית, אין מדובר ב"זכויות אישיות" במובן שבפסק דין ניר בנים, של זכויות אשר אינן מגיעות לאגודה אלא למשווקים באופן אישי, ומכאן, ועל מנת שלא לבלבל את הקורא, לא אשתמש בפסק דין זה במינוח "זכויות אישיות" בקשר לזכויותיה של גב' מ' ז"ל או של יורשתה, ככל שישנן, בנוגע ליחידות השתתפות בתנובה.

 

השאלות להכרעה

 

5.גב' מ' מכרה את משקה (תוך החרגות) בשנת 1994. ועידת תנובה בדבר חלוקת יחידות השתתפות לאגודות החברות בה אירעה בשנת 1999. גב' מ' נפטרה בשנת 2000. החלטת אגודת תל עדשים לחלק את כספי התמורה מיחידות ההשתתפות שהוקצו לאגודה התקבלה לא לפני שנת 2007. גם בהנחה (לצורך הדיון בלבד בשלב זה) שגב' מ' נותרה חברה באגודת תל עדשים עד למותה, מהן זכויות יורשיו של חבר האגודה בקשר ליחידות השתתפות בתנובה שהוקצו לאגודה, אשר בעת מות החבר טרם מומשו ותמורתן הכספית ממילא לא הגיעה לידי האגודה? לפי סעיף 31 לפקודת האגודות השיתופיות, עם מות חבר האגודה, אם האגודה אינה מעבירה את מנייתו באגודה לאדם אחר, היא תשלם את שווי המניה למי שנחזה כיורשו. מתעוררות בפנינו, אם כן, השאלות הבאות: האם חברותה של גב' מ' באגודת תל עדשים פקעה לפני שהיא נפטרה; ואם גב' היא הגיעה ליום פטירתה מבלי שחברותה באגודה פקעה קודם לכן, האם תמורת יחידות השתתפות בתנובה משתקפת בשווי מנייתה באגודה באותו מועד.

 

אם גב' מ' נותרה חברת האגודה עד למותה, בשאלה האחרונה טמונות שתי שאלות משנה: האם במועד פטירתה, כללו נכסי האגודה את יחידות השתתפות בתנובה שהוקצו לאגודה; ואם כן, האם, בהסכם המכר שכרתה גב' מ' עם מר עוז בשנת 1994, מכרה גב' מ' את זכויותיה בקשר לחלקה בנכסי האגודה לידי מר עוז.

 

מועד פקיעת חברותה של גב' מ' כחברת אגודה

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

חזרה לתוצאות חיפוש >>