משה ואח' נ' נגולה ואח'

האם יש להורות על הריסת חומה שנבנתה לפני למעלה מ-20 שנה בין מגרשי הצדדים שהינם שכנים, ואשר ברבות הימים, התברר כי הינה חורגת מקו הגבול בין המגרשים אל תוך מגרשם של התובעים. זוהי השאלה הדורשת הכרעה בהליך זה.

לצערי, על אף נסיונותי הרבים במהלך הדיון בתביעה, לא הצלחתי להביא את הצדדים להבנה כי "גדרות טובות יוצרות שכנים טובים" ולמצוא פתרון שייתר את ההכרעה בתביעה, ולפיכך אין לי אלא להשלים מלאכתי על אף שברור לי כי הכרעתי כאן לא תביא לחידוש יחסי השכנות כפי ששררו בעבר.

רקע ותשתית עובדתית

1.הנתבעים בעל ואשה, רכשו את ביתם, הבנוי על מקרקעין הידועים כתת חלקה 2 בחלקה 230 בגוש 18209 בשנת 1991 דהיינו, לפני כ-26 שנים. ביתם של הנתבעים רשום כבית משותף יחד עם בית נוסף הנמצא מזרחית לו, כאשר שני הבתים חולקים קיר משותף.

בבית הנוסף, מתגוררים בתם של הנתבעים ובעלה, משפחת מנדלסון (להלן: "מנדלסון").

2.התובעים, גם הם בעל ואשה, רכשו במהלך שנת 2000 את הבית השכן לבית הנתבעים מצפון, העומד על מקרקעין הידועים כתת חלקה 2 בחלקה 244 בגוש 18209.

ביתם של התובעים רשום כבית משותף עם הבית הצמוד לו ממזרח, בו מתגוררת משפחתה של הגב' תהילה (להלן: "תהילה").

3.מגרשי הצדדים, החולקים גבול משותף בצד הדרומי של מגרש התובעים, תחומים יחד מ-3 כיוונים כדלקמן: חלקתם של התובעים גובלת בצד הצפוני עם רחוב הפלמ"ח, חלקת הנתבעים גובלת מדרום עם רחוב הגדוד העברי, ושתי החלקות גובלות מצד מערב, עם רחוב ארלוזורוב.

4.על פי תשריט מדידה שהגיש מודד מטעם הנתבעים מר ברמן (נ/1) ואשר התובעים לא חלקו על העולה ממנו, הפיתוח הסביבתי שביצעה עיריית נהריה לרבות סלילת כבישים ומדרכות, המקיפים את חלקות שני הצדדים לא בוצע בהתאם לקוי הגבול של מגרשי הצדדים אלא בסטייה משמעותית מהם (בעיקר בצד המערבי), ואין מחלוקת כי פיתוח זה הושלם זמן רב לפני שהתובעים רכשו את ביתם.

כתוצאה מהפיתוח הסביבתי שבוצע כולל כיום חצרם של התובעים שטח ציבורי שמעבר לחלקתם, בשטח כולל של כ-160 מ"ר, זאת מאחר והחומה המקיפה את חצרם מצד צפון ומצד מערב (הצמודב למדרכה בצד מערב (כנראה בתמונות נ/3/ 1-3), ולכביש של רחוב הפלמ"ח בצד הצפוני (כנראה בתמונות נ/3/ 4-5)) פולשת לשטח שהוא שטח ציבורי, כאשר בפועל התובעים מחזיקים בשטח זה המשמש חלק מחצר ביתם על אף שאינו חלק מחלקתם הרשומה.

בדומה ועל פי אותו תשריט גם הנתבעים עושים שימוש בשטח שאינו שייך לחלקה הרשומה על שמם, ומחזיקים ב-119 מ"ר משטח ציבורי עד למדרכה שסללה העירייה בצד המערבי של מגרשם (ואשר עליו הוקמה חנייה מקורה כנראה בתשריט נ/1), וכן בשטח נוסף בחלק הצפוני של מגרשם, עד לחומה הבנויה בין המגרשים, כאשר שטח זה למעשה נגרע מתוך שטח החלקה של התובעים.