ת"א 14466-05-14 יצחקי תעשיות משמרות בע"מ נ' אחים להב מרכז השיווק נתניה בע"מ ואח'

בתאריך 2.10.14 ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים ולפיה תינתן למשיבים הרשות להתגונן ונקבע כי כתב תביעה מותאם להליך יוגש בתוך 45 יום, וכתב הגנה תוך 30 יום לאחר מכן.

לאחר שניתנה ארכה, בתאריך 16.12.14 הגישה המבקשת הודעה על הגשת כתב תביעה מתוקן ובקשה להוספת נתבע נוסף, בנימוק שהוספתה נדרשת לצורך בירור המחלוקת בין הצדדים.

המשיבים הגישו תגובה מפורטת לבקשה, ועתרו לדחותה, מן הנימוקים שפורטו בתגובה – ובכללם אי צירוף תצהיר בתמיכה לבקשה, בו יוסבר מדוע לא צורפה הנתבעת 4 מלכתחילה, יוסבר השוני בסכומים הנתבעים ועוד; אי עמידה בתנאי תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי; חריגה מעילת התביעה השטרית המקורית; שיהוי, חוסר תום לב ונסיון לניצול לרעה של ההליך.

במקביל הגישו המשיבים בקשה להורות על הארכת המועד להגשת כתב ההגנה עד לאחר שתוכרע שאלת תיקונו של כתב התביעה.

המבקשת השיבה לתגובת המשיבים בתשובה מפורטת לא פחות, ושבה ועתרה לקבל את הבקשה לצירוף הנתבעת 4. לעמדתה, בין היתר, עולה כי הגשת כתב התביעה המתוקן עולה בקנה אחד עם ההסכמות הדיוניות של הצדדים, אשר קיבלו תוקף של החלטה; טעמי יעילות ובירור נכון ומלא של המחלוקת בין הצדדים מצדיקים היענות לבקשה, שתחסוך ניהול של שתי תביעות במקביל – האחת שטרית והאחרת בקשר לעסקת היסוד; כי הצורך בצירוף הנתבעת 4 עולה מתצהירי הנתבעים 1 – 3 ומשכך הם מושתקים מלהתנגד לכך; כי לא נדרש לתמוך הבקשה, בנסיבותיה, בתצהיר; וכי אין שיהוי כאשר הבקשה מוגשת בשלב הדיוני בו הוגשה.

המבקשת הסכימה להארכת המועד להגשת כתב ההגנה, בשים לב לכך שבינתיים נהנים המשיבים מזמן נוסף ממילא.

דיון

כידוע, המדיניות השיפוטית בכל הנוגע לבקשות לתיקון כתב תביעה היא ליבראלית ובלבד שיהיה בתיקון כדי להועיל לגיבוש השאלות השנויות במחלוקת ולהביא לייעול ההליך המשפטי. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם ישלול התיקון מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש (כגון טענת התיישנות) (ראה רע"א 2345/98 דנגור נ. ליבנה, פ"ד נב(3)427).

יש לבחון האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.

כמו כן, בדונו בבקשה לתיקון כתב תביעה על בית המשפט לבחון את השלב בו מובאת הבקשה בפניו והתנהגות בעלי הדין עובר להגשת הבקשה לתיקון. (ראה גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית בעמ' 121).

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אין דעתי כדעת המשיבים. סבורני כי יש בתיקון המבוקש כדי להועיל בגיבוש השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים. אמנם, ככלל נוטה הפסיקה שלא להתיר תיקון כתב תביעה שיש בו הוספת עילה חדשה או החלפת עילת תביעה אחת באחרת. ואולם, המונח "עילת תביעה" פורש במשמעות רחבה הכוללת את העסקה או המעשה שהובא לדיון ובנסיבות אלה "אין מניעה להיעתר לבקשת התיקון והוא- כשהתיקון אינו חורג מגדר עילת התובענה כהגדרתה הרחבה" (ראה גורן לעיל, בעמ' 122). בענייננו, אין התיקון חורג מגדר עילת התביעה כהגדרתה הרחבה. לא זו אף זו, אפילו יש בתיקון משום הוספת "עילה חדשה", שהראיות לגביה שונות מאלה הדרושות להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי, גם אז אין בעובדה זו, כשלעצמה, משום שלילת זכות התיקון ועל בית המשפט לבחון השלב הדיוני בו הוגשה הבקשה והשיהוי בהגשתה.