ת"א 14456-09-13 טי.אר.די אינסטרומ. בע"מ נ' מגדל שוקי הון (1965) בעמ ואח'

בקשה לגילוי מסמכים ולעיון בהם.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים מתייחסת למסמכים שהמשיבה טוענת כי הם חוסים תחת חיסיון עורך דין לקוח של ה"ה דוידוביץ ורמות. לגישת המשיבה, מדובר במסמכים השייכים לה"ה דווידוביץ ורמות ולא לחברה המשיבה. למשיבה אין לטענתה כל דרך לגלות מסמכים אלה, ואין לה שליטה עליהם. המשיבה אינה מתנגדת לגלות את המסמכים בעניינה, אך היא אינה יכולה לגלות מסמכים המצויים בהליך הפלילי ואשר חל עליהם חיסיון לטובת נאשמים אחרים בתיק.

המשיבה הוסיפה וטענה ביחס לחלק מהמסמכים כי הם אינם רלוונטיים לתביעה, וזאת מעבר לעובדת היותם חסויים כאמור.

באופן ספציפי – המשיבה לא התנגדה לגילוי כל המסמכים המצויים בתביעה הייצוגית בת.א. 1420/07 (זאבי ואח' נ' טי אר די אינסטרום בע"מ ואח', בו ניתנה החלטה של כב' השופט פרגו), ובכלל זה כל מוצגי התביעה הייצוגית. היא ציינה כי אין בידיה מסמכים נוספים זולת אלה שעליהם הצהירה, ולכן היא אינה מתנגדת לכך שהמבקשות יקבלו גישה מלאה לתיק בית המשפט ולמסמכים המצויים בו. המשיבה אף לא התנגדה לגילוי הפרוטוקולים של דיוני ההוכחות בהליך הפלילי. המשיבה העלתה גם טענות נוספות ביחס לבקשה ובכלל זה טענות לפיהן הבקשה הוגשה בשיהוי המצדיק את דחייתה; לבקשה לא צורף תצהיר; ולא הוכחה הרלוונטיות של המסמכים שגילויים מתבקש.

המבקשות טענו בתשובה לתגובה כי יש לדחות את טענות המשיבה ביחס לשיהוי בהגשת הבקשה. נטען כי המשיבה "מריצה" את המבקשות בין עורכי דין שונים של המשיבה רק כדי "להתיש" אותן, כי המשיבה מנסה להשית את הוצאות הצילומים על המבקשות, גם זאת כדי להכביר עליהן ולהסתיר מפניהן מסמכים.

עוד טענו המבקשות כי החברה המשיבה אינה יכולה לטעון לחיסיון של מסמכים הנוגעים גם לבעלי השליטה בה, בטענה שהם נוגעים כביכול לפעולתם האישית. זאת משום שכל מעשיהם של בעלי השליטה (וכך נקבע גם בהחלטתו של כב' השופט פרגו בבקשה לאישור התביעה כייצוגית) נעשו בשם החברה ועבורה. עוד נטען בהקשר זה כי המנהלים ובעלי השליטה הם הכוח המוציא לפועל והרוח החיה מאחורה המשיבה בעצמה.

לגישת המבקשות, מסקנה זו עולה מההחלטה בבקשה לאישור תביעה ייצוגית, בה קבע בית המשפט כי "אחריותם של נושאי המשרה המשיבים 2-3 – המנהלים והדירקטורים- היא ביחד ולחוד עם החברה".

דיון

אני סבורה כי יש לדחות את עמדת המבקשות ביחס לנושא החיסיון. כך, אין די בכך שבית המשפט שדן בבקשה לאישור תביעה ייצוגית (בקשה שהוגשה גם נגד ה"ה רמות ודווידוביץ') קבע (נכון לשלב אישור הבקשה כתביעה ייצוגית) כי המנהלים חבים יחד ולחוד עם החברה. אינני סבורה כי די בקביעה זו כדי לאפשר לחברה לוותר בשמם של בעלי השליטה בה על חיסיון עו"ד לקוח - ככל שחיסיון כזה קיים (ודבר קיומו לא הוכחש על ידי המבקשות).

קיומו של החיסיון איננו קשור לשאלה האם פעולותיהם של בעלי השליטה נעשו בשם החברה ועבורה אם לאו. בעלי השליטה זכאים לחיסיון ככל בעל דין אחר הזכאי לחיסיון בכל הנוגע ליחסיו עם בא כוחו. ככל שקיים חיסיון – הוא חל גם בהנחה (שלגישת המבקשות לא נסתרה) לפיה המסמכים הם רלוונטיים. במילים אחרות – מסמך חסוי מכוח חיסיון עורך-דין – לקוח, אינו חדל להיות כזה, גם אם הוא רלוונטי וחשוב לבירור התביעה.