ת"א 14442-12-15 וויזל נ' ביתן

ביום 05.02.17, נערך בפניי דיון בתובענה שבכותרת, אשר עילתה לשון הרע בגין פרסום תגובות ע"י הנתבעת במרשתת, אשר לדעת התובעת גרם לה להשפלה ופגיעה בפרנסתה שכן הפרסום נגע באופן ישיר לעבודתה של התובעת כעורכת דין. סכום התביעה הועמד על סך של 100,000 ₪.

לאחר דיון שלא לפרוטוקול הצדדים קיבלו את הצעת בימ"ש לפיה הנתבעת תפעל מידית בכל האמצעים שברשותה להסרת הכיתובים במרשתת נשוא תובענה זו וכן הנתבעת הודיעה כי היא חוזרת בה מהדברים שנאמרו בכיתובים שפורסמו מטעמה במרשתת.

התובעת מצדה זנחה את הבקשה לסעד כספי, וניתנה החלטה כי הצדדים יטענו בכתב לחיוב בהוצאות ע"י הגשת סיכומים בכתב מטעמם.

בהתאם לכך ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, וכל שנותר הוא לדון בסוגית ההוצאות לאחר שהצדדים יגישו סיכומיהם בכתב.

סיכומים מטעם התובעת:

1. התובעת טענה בסיכומיה כי הפרסום לא הוכחש ע"י הנתבעת, אלא שהיא טענה כי מדובר "בהבעת דעה". לטענת התובעת, התביעה התבררה כתביעה מוצדקת לאור התנצלותה של הנתבעת והתחייבותה להסיר את הפרסומים מהמרשתת.

2. לטענת התובעת, מעבר להוצאות הריאליות, יש לפסוק הוצאות לדוגמא וזאת בשל אופי התביעה והתנהלותה הפוגענית של הנתבעת, שכן התגובות הושארו בידיעתה המלאה עד למועד הדיון, על אף פגישת גישור בה סירבה הנתבעת לשתף פעולה.