ת"א 1441-08 עבד אל חאלק נידל נ' מדינת ישראל-משרד הבינוי והשיכון ואח'
|
ת"א בית משפט השלום באר שבע |
1441-08
3.9.2014 |
|
בפני השופטת: מיכל וולפסון |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובע: עבד אל אלק נידל – ניתן פס"ד עו"ד מיכאל אלטרמן ואח' |
הנתבעים: 1. מדינת ישראל-משרד הבינוי והשיכון 2. מועצה אזורית רמת הנגב 3. ביטוח חקלאי-אגודה שיתופית מרכזית בע"מ – ניתן פס"ד עו"ד פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) |
| פסק דין | |
|
בעניין צד גׂ' |
1.ניתן בזה פסק דין משלים לפסק הדין מיום 11/4/13 (להלן: "פסק הדין המקורי") על פי הנחיית בית המשפט המחוזי בע"א 44980-05-13, פסק דין מיום 27/1/14 של כב' השופטת רחל ברקאי . על פי פסק הדין שניתן בערעור על בית המשפט להשלים את "פסק הדין בכל הנוגע לשאלת החבות של המשיבים 4 ו- 5 ומידת החבות, ככל שיקבע, כלפי המערערת, המדינה " (סעיף 13 סיפא לפסק הדין). בין הנתבעת מס' 1, המודיעה, לבין צדדים ג' (המשיבים 4 ו- 5 – מ' ו'). בית המשפט המחוזי אישר את קביעת החבות בתיק העיקרי בתביעה של התובע נגד המודיעה וכנגד הנתבעים 2-3 שהם המועצה האזורית רמת נגב והמבטחת שלה , ביטוח חקלאי (להלן: "המועצה"). בפסק הדין המקורי חולקה החבות בין המודיעה לבין המועצה. המועצה לא ערערה על פסק הדין המקורי. בית המשפט המחוזי הותיר על כנו את פסק הדין בתיק העיקרי כולל סוגיית החבות וסוגיית הנזק (סעיף 12 לפסק הדין).
2.התביעה של התובע הייתה על הנזק שנגרם לרכבו, משאית, כי שקעה בכביש ביום 4/1/07 (להלן:"התאונה") בישוב מדרשת בן גוריון בהצטלבות כביש מס' 12 לכביש מס' 14 (להלן:"הכביש"). חבות המועצה נקבעה בפסק הדין המקורי כי לפני התאונה המועצה ידעה שקיימות שקיעות בכביש בצד שמעל קו הביוב. השקיעות כוסו בעפר. העיתוי אחרי ירידת גשמים מרובים. לא היה שילוט ותמרור המזהיר את הנהגים בדרך לא לנסוע בצד הכביש האמור. חבות המודיעה שנקבעה ולא בוטלה היא כי השקיעה בכביש נגרמה, בהסתברות גבוהה, בגין הנחת תשתיות לקויות בכביש. הסלילה בוצעה באמצעות צד שלישי מס' 1 כקבלן (להלן:"הקבלן"). על עבודה זו פיקחה צד שלישי מס' 2 (להלן: "המפקחת"). בית המשפט המחוזי גם אישר את הקביעה בפסק הדין המקורי שקיבלה את חוות דעת מומחה בית המשפט ואת תוכנה.
3.מומחה בית המשפט קבע כי השקיעה של משאית התובע נגרמה מחמת כשל מקומי בכביש מס' 12 בצד בו הונחה מערכת הביוב. הכשל הוא בשקיעת חומר המשמש לביטון והידוק של הקווים והשוחות של מערכת הביוב. המומחה הצביע בחוות דעתו על כשל של הידוק ובחקירתו הנגדית על כשל של שימוש בחול שאינו חול ים. לפי חוות דעת המומחה וחקירתו הנגדית עולה כי הכשל בסוג החומר ו/או ההידוק שלו היה קיים לפני הגשמים של סוף שנת 2006, ושוב בשנת 2007 אך הביטוי לכשל נוצר כאשר ירדו הגשמים בכמויות חריגות וחלחלו למצע שבו היה הכשל. לכן לפניכן לא היה ביטוי לכשל על אף שעברו רכבים כבדים על הכביש וגם בצד שמתחתיו הונח קו הביוב רכבים כבדים.
כשל חומר הבטון
לפי חוות דעת המומחה הפער בין חול ים לחול מחצבה יכול להוות את הפער בין חומר הידוק שיעמוד ברטיבות לחומר הידוק שלא יעמוד בכך וישקע. כי חול ים שספג רטיבות היה נותר במקומו (עמ' 75 לפרוטוקול מול שורות 25-29).
כנגד עמדה זו העיד מנחם סובול מטעם צד שלישי כי ניתן להניח גם חול שאינו חול ים (עמ' 95 לפרוטוקול מול שורות 12-23). אני מקבלת את עמדת מומחה בית המשפט ולא של העד מטעם צד שלישי מס' 1 כי העד לא העיד כמומחה. הוא גם העיד מכלי שני כי היו במקום שני מהנדסים אחרים מטעם המפקחת שלא הועדו. אחד הוא המהנדס גריגורי ולפי עדותו של מנחם סובול היה במקום גם קבלן של מכון התקנים (עמ' 91 לפרוטוקול). גם הוא לא הועד כי הוסבר שלא ניתן היה לאתרו. לא הוגשה חוות דעת מטעם מכון התקנים. העד אישר כי למעט מקרים בודדים הוא לא ביצע באופן אישי את בדיקת המצעים (עמ' 94 לפרוטוקול). גם המדינה בחרה לא להגיש חוות דעת הגם שבמהלך שנת 2007 היה מעורב בבחינת הסיבה לכשל מהנדס שנתן חוות דעת פנימית והוא המליץ לערב מומחה נוסף (נספח ה' לתצהירו של מנחם סובול).
העולה מעדותו של מנחם סובול הוא כי המפקחת לא מצאה חשיבות לבדוק איזה סוג חול משמש לביטון השוחות ועל פי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט הכשל הוא של המבצע ושל המפקחת שלא מצאה ליקוי בחול שהונח. בהעדר חוות דעת נגדית עמדה זו מתקבלת.
כשל הידוק החומר
4.בנוסף לסוגיית סוג החול, הצביע המומחה גם על טיב ההידוק במשולב עם טיב החול כמקור לכשל שבא לידי ביטוי עם חדירת מים לחול ששימש לביטון השוחות והקווים מעל הביוב. המומחה חיווה את דעתו לאחר שקטע הכביש הרלוונטי נסלל מחדש על ידי משרד השיכון. בסוגיה זו נטען על ידי צד שלישי כי הייתה ביקורת שוטפת על תהליך ההידוק תוך הפנייה לכך כי הפרויקט לווה על ידי מפקחים כולל בדיקות מעבדתיות של ההידוק לאורך כל המסלול. כן היתה הפנייה לצרופות לתצהיר של העד מנחם סובול מטעם המפקחת של התוצאות המעבדתיות בכביש מס' 12. לכך השיב המומחה כי התצהיר הועבר אליו ללא צרופות וכן כי הנחת מערכת הביוב נעשית במצע שכבר הונח והודק, כעבודה מקומית . לכן אין נעשית ביקורת מעבדתית על הדחיסות של ההידוק (עמ' 82 לפרוטוקול). הוא הסביר כי שיטת העבודה אינה מעבדתית כי עם בדיקה מדגמית על ידי המפקח של שוחות לאורך מאות מטרים (עמ' 82 לפרוטוקול). בחקירה נגדית לא הוצגו למומחה תוצאות מעבדתיות של הידוק החול בהקשר לקווי הביוב.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|