ת"א 14385-04-16 שטנגר נ' אדיב

רקע:

בפניי בקשה להורות על מחיקת סעיפים מכתב ההגנה של המשיבה, בהתאם להוראות תקנה 91 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"), תוך חיוב המשיבה בהוצאות הבקשה ובהוצאות משמעותיות לדוגמא.

עסקינן בבקשה למחיקת סעיפים מכתב הגנה במסגרת תביעת לשון הרע נזיקית כספית, בה טוען המבקש כי המשיבה התבטאה כלפיו במסגרת כתב הגנתה באופן מביש וכי קיימים בו סעיפים אשר אינם רלוונטיים לעניינים נשוא התובענה.

בתמצית טענות הצדדים:

לטענת המבקש בהתאם להוראות תקנה 91(ב) לתקנות, פנה תחילה למשיבה בתאריך 13.6.16 בבקשה למחוק את הסעיפים אשר לטענתו הינם בלתי רלוונטיים ומבישים. לפיכך, עתר המבקש כי המשיבה תמחק מכתב הגנתה את סעיפים: 2, 3, הסיפא של סעיפים 10, 17 ו- 22, את סעיף 23ד', 24ב', 31, הסיפא של סעיף 33 ואת סעיף 45.

דא עקא, שלטענת המבקש במכתב התשובה של המשיבה מתאריך 14.6.16, הודיעה המשיבה כי אין בכוונתה להיעתר לבקשתו הנ"ל למחיקתם של הסעיפים הנ"ל מכתב ההגנה שהוגש מטעמה, לפיכך הוגשה בקשה זו.

לשיטתו, סעיפי כתב ההגנה המבוקשים למחיקה הינם בלתי רלבנטיים, ונועדו להכפיש, לבזות ולהשפיל את המבקש. אשר על כן, טענה שעשויה להיחשב מבישה, יש להורות על מחיקתה מכתב הטענות, כמבוקש.

לטענת המשיבה, יש לדחות בקשה זו, שכן אין בנאמר בכתב ההגנה דבר החורג מהגנתה העניינית של הנתבעת כנגד תביעה, אשר על פי כותרתה ומהותה היא תביעת לשון הרע נזיקית וכספית.

המשיבה טוענת, כי כל הנאמר בכתב ההגנה הוא מותר ולגיטימי, אין מטרתו לבזות את התובע, אלא להעלות את הרקע למקרה, ולהעלות את טענות ההגנה החיוניות של הנתבעת.