ת"א 1437-03-12 רסקין נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ ואח'

יום לפני מועד שמיעת הראיות, ביום 27.9.17, הגישה התובעת "מוצגים משלימים" הכוללים תיעוד רפואי, קבלות ותלושי משכרת. לאור טענת הנתבעים כי התיעוד הרפואי אינו קביל בהליך זה והתנגדות התובעת להוצאתם, הוחלט כי במקום ישיבת ההוכחות יערך קדם משפט. בדיון ביום 28.9.17, התברר כי בנוסף לאמור, התובעת מבקשת להעיד שתי עדות נוספות וניתנה החלטה כי תוגש בקשה וכן ביחס לעדות שני עדים נוספים ממחלקת שכר שבמקום העבודה בו עבדה.

ההלכה הפסוקה קובעת, שיש לנהוג ביד רחבה בנוגע להגשת ראיות מקום בו קיימת, ולו באופן חלקי, רלוונטיות. בנוסף, נקודת הכובד הועברה מבחינת קבילותן של ראיות לבחינת משקל. חסימת דרכו של מי מן הצדדים להגשת מסמכים עשויה לכרסם ביעד של הצגת התמונה המלאה והשלמה ביותר בפני בית המשפט. עם זאת, סעיף 6א לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 והתקנות שהוקנו על-פיו, תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986, הפקיעו מידי הצדדים את הרשות להביא ראיות, על-פי שיקול דעתם, להוכחת הפגיעה הרפואית.

התובעת טוענת כי אינה מבקשת באמצעות התיעוד שהוגש להוכיח מצב רפואי. ואולם, מכיון שהמסמכים נערכו על ידי רופאה מומחית בפסיכיאטריה המטפלת בתובעת במסגרת פרטית, ושזורים בהערכות בנוגע למצבה הרפואי של התובעת עקב התאונה, הרי שמהווים חוות דעת פסולה וכן תיעוד רפואי של רופאים המסתמכים עליו. משכך, לא ניתן להגיש את התיעוד הרפואי בהליך כ"מוצג" כפי שהתובעת מבקשת, שכן ממילא לא ניתן להציגם למומחים מטעם בית המשפט וכל שניתן להגיש הוא את התיעוד הנוגע למספר הביקורים והתשלום בגינם (ע"א 185/88 אבו ג'אפר נ. אבו ג'עפר, פד"י מה(3) 117).

לעומת זאת, אין מקום לחסום את דרך התובעת מהצגת הראיות הרלוונטיות בדרך של הזמנת העדות הנוספות, שיכול וישליכו על ההכרעה בהליך. החלטתי להיעתר לבקשתה, למרות הגשת הבקשה באיחור, לאחר שהוגשו ראיות הצדדים ואף לאחר שבישיבת קדם המשפט המסכם הודיעה התובעת שמוותרת על הזמנת עדות שעבדו עמה.

בבסיס ההליך המשפטי מצויה הכוונה להתחקות אחר האמת על מנת שהכרעתו של בית המשפט תהא שלמה ונכונה ככל שניתן. לטענת התובעת העדת העדות הנוספות חיונית לצורך ירידה לחקר האמת ובירור המחלוקות שבין הצדדים. עם זאת, אינטרס זה ניצב לצד אינטרסים נוספים שלא יפגעו צדדים אחרים. בבוא בית המשפט לאזן בין אינטרסים מנוגדים הוא בוחן מגוון רב של רכיבים: מהותן של הראיות אותן מבקש צד לצרף, הרלוונטיות של הראיות הנוספות, תום ליבם של הצדדים, הסיבה לאותו מחדל באי הגשת הראיות קודם למועד הגשת הבקשה ויכולתו של בעל הדין להגישם קודם לכן, השפעת מתן ההיתר לתיקון על ניהול ההליך ועל יכולתו של בית המשפט להכריע במחלוקות המונחות בפניו לגופן כמו גם אפשרות פסיקתן של הוצאות כדרך לאזן בין האינטרסים השונים (ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזי נ' ציפורה בן נון פ"ד מו(3)738, רע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חב' נפט בע"מ (טרם פורסם). לטענת התובעת, מדובר בעדויות שלא היו בשליטתה ורק כעת הצליחה לגבות מאחת תצהיר ומהאחרת תמצית עדות. בהתחשב בשלב בו הוגשה הבקשה, בטרם החלו להישמע הראיות ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים והשיקולים כאמור, החלטתי להיעתר לבקשה.

הזמנת עדים נוספים מטעם התובעת מחייבת, בהכרח, מתן היתר לנתבעים להוסיף על ראיותיהם, כך למשל פנייה לעדים עליהם ויתרה התובעת. על כן יש ליתן לנתבעים להיערך כנדרש לחקירת עדי התובעת ואין מנוס מלדחות את מועד שמיעת הראיות שקבוע ליום 13.11.17. בעניין זה קמה זכות בסיסית לנתבעים לברר, להגיב ולהשיב על העולה מהראיות הנוספות מטעם התובעת. בנוסף, מכיון שהתובעת ביקשה לזמן עדים גם שלא בדרך של הגשת תצהירי עדות ראשית, שלטענתה חיוניים ומהותיים, הרי שאין להפוך את סדר הגשת הראיות. הנתבעים אינם נדרשים להגיש את השלמת עדויותיהם בטרם נשמעו כל עדויות התובעת בהתאם להלכה הפסוקה (רע"א 4617/03 טמבור בע"מ, כלל חברה לביטוח בע"מ נ' איתן אטיאס, לא פורסם, ניתן ביום 8.7.2003, רע"א 3247/04 מוסך ישראל טורס בע"מ ואח' נ' אושר גדסי, לא פורסם, ניתן ביום 7.6.2004). לאור האמור, בתוך 30 יום מיום שישמעו מכלול עדויות התובעת יוגשו הראיות המשלימות מטעם הנתבעים.

בהיעדר תגובה לבקשה להארכת מועד, תגיב הנתבעת לבקשה להגשת רשומות מוסדיות עד ליום 13.11.17 ובהתאם יקבע המשך ההליך.

לעיון ביום 15.11.17.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ט חשוון תשע"ח, 08 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.