ת"א 14273-06-14 לב ואח' נ' יהושע ואח'
|
ת"א בית משפט השלום חיפה |
14273-06-14
24.12.2014 |
|
בפני השופט: יואב פרידמן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעים: ענבר לב |
נתבעים: גליה יהושע |
| החלטה | |
בקשה לתיקון התביעה:
1. עיינתי בבקשה בתגובה ובתשובה: לגבי התיקון הראשון המבוקש – אכן נזכר הוא בכתב התביעה ולכן אין רבותא בחזרה.
2. א. ביחס לשני התיקונים הנוספים המבוקשים: את הסעד הכספי שבתביעה השתיתה התובעת על חלקה היחסי (רבע) בהפרש שבין דמי השכירות הראליים לבין אלו שנגבו על ידי הנתבעת לפי הנטען על ידה.
ב. ברגיל סדר הדברים הנכון היה שהתובעת והנתבעת תישאנה לפי חלקן היחסי בדירה בהחזר יתרת ההלוואה לבנק שנותרה עם פטירת המנוח, ומאידך תחלוקנה בדמי השכירות או שווי דמי השימוש כפי חלקן היחסי האמור. דומה שאף התובעת אינה חולקת על עקרון זה שכן התיקון המבוקש הנו הבהרה שהנתבעת ויתרה לתובעת על השתתפות בחלקה היחסי בהחזרי ההלוואה לבנק, ולקחה על עצמה את מלוא ההחזרים, בתמורה לויתור של התובעת על תשלום שכ"ד חודשי בגין מגורי הנתבעת עצמה בדירה.
ג. הטענה שהנתבעת שלמה בפועל לבדה החזרי המשכנתא מונחת אמנם במובלע אף בכתב התביעה המקורי בסע' 11(א) שם צוין שהנתבעת טענה שהיא משכירה הדירה ב 1200 ₪ המשמשים להחזר המשכנתא, בסכום הכולל גם את חלק התובעת בהחזר.
ד. לעומת זאת הטענה שהנתבעת ויתרה על זכותה העקרונית בהתחשבנות עתידית להחזר חלקה של התובעת באותם החזרים הנה טענה עובדתית חדשה , כמו גם הטענה שהנתבעת עצמה גרה בדירה.
הטענה אחרונה אף סותרת את כתב התביעה המקורי שם נטען שהנתבעת השכירה דירה לאחרים במחיר נמוך מדמי שכירות חופשיים שניתן היה לקבל. למעשה מבוקש להוסיף כאן "מבין השיטין" עילה חדשה, מכוח הסכם בעל פה או בהתנהגות.
ה. התביעה הכספית השתיתה יהבה כאמור על טענה לאי גביית שכ"ד ראלי על ידי הנתבעת, אשר לפי הנטען השכירה הדירה לאחרים, שמא על הסתרת סכומים שהתקבלו בפועל. הא ותו לא. התבקש רבע מן ההפרש שבין דמי השכירות הנטענים לבין אלו שנגבו בפועל או שניתן היה לגבות , שכן חלקה של התובעת בבעלות , כיורשת של המנוח, הנו רבע.
כעת כאמור מבוקש להוסיף עילה הסכמית וכן טענה הנגזרת מאותה טענה שהנתבעת התחייבה לשאת באופן מלא גם בחלקה של התובעת : שהנתבעת פיגרה בהחזרים וכך תפח החוב לבנק. רבע מן השעור בו תפח החוב כתולדת הפיגורים הנו אפוא השעור בו יקטן חלקה של התובעת בגין חלקה בדמי המכר של הדירה כאשר זו תימכר, בבחינת נזק שנגרם לה.
ו. כאשר מדובר על הבהרת עילה קיימת, והדבר נעשה בשלב מקדמי, ייעתר על פי רוב ביהמ"ש לבקשה לתיקון כתבי טענות. מאידך כאשר מדובר על הוספת עילה, לא כל שכן בטענות עובדתיות שאינן מתיישבות עם הנטען בכתב התביעה המקורי – יקפוץ ביהמ"ש ידו. התיקון המבוקש בענייננו הנו כזה הנכס לגדר סוג המקרים האחרון ולכן אינו מותר. בנוסף צודק ב"כ הנתבעת כי לכאורה ניתן היה להכליל העובדות המבוקשות כבר בכתב התביעה המקורי (אם כי לו זו היתה הבעיה היחידה, על מחדל מעין זה ניתן היה לפצות בהוצאות בגין תיקון התביעה).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|