חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

כנפו נ' גינזבורסקי

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
14264-11-14
4.1.2018
בפני השופטת:
אביגיל כהן

- נגד -
התובע:
גבריאל כנפו
עו"ד דרור ארד אילון
הנתבע:
סער גינזבורסקי
עו"ד יהונתן קלינגר
עו"ד אוריה ירקוני
פסק דין

 

 בשאלת הנזק 

 

1.לבקשת התובע פוצל ההליך בין שאלת האחריות ושאלת הנזק.

ביום 20/12/16 ניתן פסק דין בשאלת האחריות ועתה ניתן בזה פסק הדין בשאלת הנזק.

 

2.עניינינו בתביעת לשון הרע בגין פרסומים שנעשו ע"י גינזבורסקי במסגרת חמישה עמודי פייסבוק שהוא הפעיל. 

כנפו טען כי מדובר לפחות ב- 52 פרסומים ואילו גינזבורסקי טען בהגנתו, כי מדובר בלא יותר מ-14 פרסומים.

הפרסומים ביחס לכנפו ייחסו לו שחיתות בנוגע לפעילותו בהליך אישור מע"ר דרום בוועדה המקומית לתכנון ובניה באשדוד.

כנפו היה בתקופה הרלוונטית מ"מ ראש העיר אשדוד ויו"ר ועדת משנה לבניין ערים בעיריית אשדוד.

כנפו טען כי הפרסומים בגינם הוגשה התביעה מציגים אותו כמושחת, וכי הפרסומים נערכו כקמפיין אחד ממושך, בעיתוי שתחילתו יום אחד לאחר הכרעת הדין ב"פרשת הולילנד", תוך שימוש במלל ובתמונות ויזואל, המקשרות בין תוכנית מע"ר דרום והתנהלותו ביחס לתוכנית ובין פרויקט הולילנד בירושלים.

 

3.הנסיבות והפרסומים פורטו בהרחבה בפסק הדין בשאלת האחריות ואין מקום לחזור עליהם.

בתמצית אציין, כי בפסק הדין קבעתי שהפרסומים מהווים קמפיין, שיש בו משום פרסום "לשון הרע" נגד כנפו כמשמעותו בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע").

נקבע כי חלק מהפרסומים מהווים "לשון הרע" וחלקם האחר - לא, אך יש להסתכל על הפרסומים כעל מכלול - חלק מקמפיין וכי קוראי הפוסטים של גינזבורסקי, לפי מבחן אובייקטיבי, היו עשויים לקבל את הרושם לפיו כנפו מושחת, פרויקט מע"ר נגוע בשחיתות כדוגמת "הולילנד ירושלים" וכי כנפו פעל בשחיתות למען חבריו היזמים.

עוד קבעתי, כי הפרסומים אינם חוסים תחת ההגנות בסעיפים 14 ו- 15 לחוק איסור לשון הרע.

נקבע כי לא עומדת לגינזבורסקי הגנת "אמת בפרסום".

לא הוכח כי כנפו היה מצוי בניגוד עניינים בתפקידו כיו"ר הוועדה המקומית בשל יחסיו עם יזמים בעלי זכויות במקרקעין שבתחום מע"ר. לא הוכח כי קביעת ישיבת הועדה המקומית במהלך מבצע "צוק איתן" (שנדחתה בסופו של דבר) נבעה מרצון "לחטוף" החלטה או לנטרל התנגדות ולא הוכחה "שחיתות" שדבקה בכנפו בכל הקשור לתוכנית מע"ר דרום.

כן נקבע כי גינזבורסקי לא פעל בתום לב. נפסק כי לא התקיימו בענייננו נסיבות אישיות אשר הצדיקו את הפרסומים ללא בדיקה נאותה של העובדות ותוך שימוש בביטויים קשים ומשמיצים. נקבע כי הפרסומים היו בלתי מידתיים ביחס לאינטרסים עליהם ביקש המחוקק להגן בסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

חזרה לתוצאות חיפוש >>