ת"א 1426-03-14 דין ואח' נ' טופלישוילי ואח'

בקשה לסילוק על הסף:

1. התובעים (המשיבים 1-4), שהיו במועדים הרלוונטיים 4 חיילים, שכרו מן המשיבים 5 ו- 6 דירת מגורים. בשלב מסוים אולצו לפנות את הדירה, לאור הודעת פינוי בתיק הוצל"פ שנפתח כנגד המשכירים, הם משיבים 5 ו- 6. התיק נפתח על ידי בנק מזרחי טפחות כזוכה.

2. בתביעה נתבעים פיצויים ללא הוכחת נזק, השבת דמי שכירות לחודש אחד בגין המחאה שנפרעה, הפרש בין דמי השכירות הקיימים לדמי שכירות גבוהים יותר בדירה חליפית שנאלצו התובעים לשכור ופיצויים בגין עגמת נפש. כמו כן נתבע החזר שיקים מעותדים שנמסרו כבטחונות בעבור דמי שכירות עתידיים.

3. המשיבים 5 ו-6 (הם הנתבעים 1 ו-2), לא התגוננו וניתן נגדם פסק דין ביום 20.6.14 על ידי הרשם הבכיר זיתוני. נתבעים אלה מצויים בהליך של פש"ר, אולם ניתנה החלטת הרשם הבכיר שאיפשרה המשך ההליכים נגדם לאור מועד היוצרות החוב (שלאורו לא מעוכב ההליך כאן).

4. המבקש הוא הנתבע 3 שהנו בנם של המשיבים 5-6. בבקשתו טען כי הוריו הם בעלי הזכויות בדירה, לו אין כל זכות בה, והוא לא השכיר הדירה לתובעים, ולא חתום ע להסכם השכירות שבינם לבין הוריו. לפיכך נטען להיעדר יריבות ומכוחה התבקש סילוקה של התביעה על הסף.

5. יצויין כי לכתב התביעה צירפו התובעים טיוטה לא חתומה של הסכם השכירות שנשמרה בידם. ואלו בבקשה היה הנוסח בו נקט המבקש "למיטב ידיעת המבקש, ככל ואכן נחתם הסכם שכירות, הרי שזה נחתם בין משיבים 1-4 בלבד לבין משיבים 5-6 בלבד, שכן המבקש כלל אינו בעל זכויות בנכס כאמור." הנוסח "למיטב הידיעה" אינו נהיר, לאור העובדה שבבקשה עצמה נטען שהמבקש סייע בקריאת טיוטת ההסכם להוריו שכן העברית לא שגורה בפיהם.

6. אלא שלתגובתם לבקשה צירפו התובעים העתק הסכם שכירות חתום אותו עלה בידיהם לאתר. בכותרת ההסכם המודפס נזכרים המבקש והוריו כשלושת בעלי הזכויות והמשכירים בדירה (שלושת שמותיהם מודפסים כצדדים לחוזה שכולם יכונו בחוזה "המשכיר"). ואלו בעמ' האחרון להסכם, חתום המשכיר כ"גן טימור" (שמו של המבקש). החתימה היא בחותמת הגן עם מס' עוסק מורשה החופף תעודת הזהות של המבקש. על החותמת מתנוססת חתימה.

7. המבקש טוען בתשובתו כי רק לאחר עיון בתגובת התובעים התברר לו כי אותה חתימה שעל חותמת העסק "גן טימור" שצוין במקום שיועד לחתימת המשכיר – הנה חתימת אמו. נטען כי היות והוריו מצויים בהליך פש"ר לא יכולים היו לקבל השיקים לרשותם. לכן חתמה האם על הסכם השכירותבחתימתה על חותמת הגן בשמו של המבקש: כאשר אותו גן הנו עסק של המבקש. אך המבקש אינו בעל הזכויות במושכר. נטען כי המבקש לא היה מודע לכך שאמו חתמה בשמו.

8. כידוע סלוק תביעה על הסף הנו סעד קיצוני שביהמ"ש ייעתר לו רק במקרים חריגים יחסית, אם אין לה לתביעה שום סיכוי (לא נדרשים סיכויים טובים על מנת שתדחה בקשה מעין זו). ואם מצריכה הבקשה ליבון עובדתי ממילא לא כשירה היא להתברר כבקשה לסילוק על הסף.