ת"א 14259-04-09 ונכסים בע"מ ואח' נ' נצרת עילית

בפניי מונחת תביעה כספית, בגדרה עותרות התובעות לקבלת פיצוי כספי ע"ס 589,196 ₪ מאת הנתבעת, בגין אי תשלום תוספת בגין "התייקרויות", ולו כרכו סעד של "השבת כספים" אשר על-פי הנטען חויבו בהם התובעות "שלא כדין" בעבור שכ"ט עו"ד הנתבעת, מכוח התקשרות חוזית שנכרתה בין הצדדים.

התובעות עותרות בסיכומיהן לקבלת הסכומים הבאים לפי החלוקה כדלקמן: התובעת 1- 456,432 ₪ + 13,415 ₪; התובעת 2- 208,189 ₪ + 13,073 ₪; התובעת 3- 222,848 ₪ + 13,428 ₪.

כן עותרות התובעות להוספת מע"מ והפרשי הצמדה וריבית על הסכומים הנקובים למעלה ממועד הגשת התביעה (30.04.2009) ועד מועד התשלום.

ביום 29.4.13 הגיעו הצדדים לידי הסכמה דיונית ולפיה יינתן פסק דין בשאלת החבות. פסק דין חלקי ניתן על ידי ביום 17.10.15. אודות טיב ההתקשרות שהייתה בין הצדדים, אין מקום לחזור כאן ואני מפנה לכל האמור בפסק הדין החלקי האמור. עם זאת, אציין כי השאלה המשפטית שעמדה לבחינה היא, האם לאור סעיף 7.5 להסכם והחוזרים שצורפו לכתב התביעה ולתצהירי העדות הראשית, זכאיות התובעות לתשלום תוספת בגין התייקרויות, פיצוי שניתן בפועל לנתבעת על ידי משרד החינוך ולפי הנוסחאות שנקבעו בחוזים (11.76% לאוטובוס ו – 8.31% למיניבוס-אוטובוס זעיר), כטענת התובעות, או שמא יש לאמץ את עמדת הנתבעת, לפיה לאור החלטת ההקפאה שהייתה משנת 2002 ובהתאם לנוסח החוזרים של אגף החינוך בנושא התייקרויות, התובעות אינן זכאיות לתוספת יוקר בשנים 2006 ועד 2008 בכלל או חלק מהם. במסגרת ההסדר הדיוני שהושג בין הצדדים, הם שמרו על זכותם להגיש לאחר ההכרעה בשאלת החבות המתוארת לעיל תצהירים משלימים הנוגעים לבירור היקפי שירותי ההסעה שסופקו. עוד הוסכם, כי לאחר הגשת התצהירים המשלימים, יעבירו הצדדים ביניהם תחשיבים על מנת להגיע לנוסחה או לסכום מוסכם באשר לשאלת היקף השירותים והחבות הכספית בגינם. כן בהתאם למוסכם, במידה ולא ישכילו הצדדים להגיע לכדי תחשיב מוסכם, יעבירו את התחשיבים להכרעת ביהמ"ש, בין בשמיעת ראיות ובין בדרך אחרת.

כאמור, ביום 17.10.15 ניתן תחת ידי פסק דין חלקי העוסק בשאלת החבות ובו קבעתי כלהלן:

[1].מוטלת החובה על הנתבעת להעביר לידי התובעות תשלום עבור התייקרויות מכוח סעיף 7.5 להסכם ובהתאם לאישורים שניתנו על ידי אגף א' להסעות והצטיידות במשרד החינוך מהתאריכים 4.5.06 ו- 6.7.08 החלות על נסיעות שבוצעו מיום 1.1.06 ועד ליום 31.12.07 וכן מיום 1.1.08 ועד לסיום תקופת ההתקשרות של אותה שנת לימודים ביום 15.8.08.

[2].עוד קבעתי, שהתובעות אינן זכאיות לתשלום בגין הפרשי ריבית (הסכמית) מהמועד בו הוצאו חשבוניות המס, שכן האישורים של משרד החינוך ניתנו רק ביום 04.05.06. מכאן, חישוב הריבית ההסכמית יבוצע החל מיום 4.5.06 ועד מועד התשלום המלא בפועל.

[3]. כן נקבע, כי התובעות אינן זכאיות לתשלום בגין פיצוי מוסכם מהטעמים שפורטו בפסק הדין החלקי.

נותר כעת לדון בשאלת היקף החבות.