ת"א 14247-03-11 בן יעקב(אחר/נוסף) ואח' נ' גלזברג ואח'

בקשה של נתבעים 2-3 לפסול את מינויו של מומחה ביהמ"ש אשר מונה, מר קאופמן. השאלה שהועמדה לבחינתו הנה האם הקונזולה המעורבת בתאונה הקטלנית, יוצרה על ידי הנתבעת 2. הנתבע 1 הותיר הבקשה לשיקול דעת אם כי לטעמו אין בטענות כדי להצדיק הפסילה המבוקשת. ב"כ התובעים מתנגד לבקשה.

1. ברור כי ככל שהחל המומחה בעבודתו ובוודאי משעה שכבר ניתנה חוות דעתו, קשה יותר לפסול מינויו מטעמים מובנים, ככל שנצר בעל דין בקשת הפסילה באמתחתו והמתין לראות מה תהא התוצאה. השלב בו הוגשה הבקשה הנו שלב בו טרם החל המומחה בעבודתו, כך שמבחינת העיתוי של הגשת הבקשה – אין מדובר במשוכה הניצבת על דרכם של המבקשים. בקשת פסלות יש להגיש מוקדם ככל הניתן מעת שנודעת הסיבה הנטענת, וכך אכן עשו המבקשים.

2. יחד עם זאת ולגוף העניין - עומד בעינו הכלל כי פסילת מומחה מטעם ביהמ"ש לא תיעשה על נקלה. בעלי דין מייחסים חשיבות ניכרת לזהותו של מומחה מטעם ביהמ"ש, ורגישות זו מובנת לגופה, לאור המעמד הראייתי והמשקל שמייחסת ההלכה לקביעותיו, גם אם ביהמ"ש הוא הפוסק אחרון. יחד עם זאת, דוקא לאור אותה רגישות, לעתים מדובר ב"רגישות יתר" כאשר נדמה שכל שמץ של חשש סובייקטיבי משמש כטעם להגיש בקשת פסילה.

3. במקרה דנן נימוקי הבקשה הנם כי לפני עשרות שנים היו למומחה קשרי שותפות עם המומחה מטעם הנתבע 1 , וכי המומחה לא גילה את אוזנם של הצדדים בענין זה, ואף לא השיב לשאלה מפורשת שנשאל בדבר קשריו, ונדרשה החלטה של ביהמ"ש כדי לחלץ ממנו אינפורמציה זו. לשיטת המבקשים גורם הדבר לחוסר אמון שלהם במומחה ובאובייקטיביות שלו.

4. מן הראוי לציין כי תחום המומחיות המטאלורגי הנו נדיר ביחס. על ידי ביהמ"ש הושקע זמן ומאמץ לאתר מומחה (כאשר יכול וניתן לאתר מעבדה, אולם מעבדה אינה יכולה לעמוד על דוכן העדים, או להשיב לשאלות במידת הנדרש. יכולה היא לכל היותר לשמש ככלי עזר נוסף בידי מומחה במידת הצורך). אני מציין זאת מטעם כפול:

האחד – על מנת שיודגש כי האובייקטיביות של המומחה היא השיקול הבלעדי שמשחק על הכף בבקשה מעין זו. אם מתעורר אכן חשש ממשי כי המומחה אינו אובייקטיבי או שלא יוכל הוא למלא תפקידו בנייטרליות הדרושה, הרי מכביד הדבר ככל שיהיה, מן הדין לקבל הבקשה. אין חובה למנות מומחה מטעם ביהמ"ש, וגם עת שנמצא (כמו כאן) כי יש במינויו כדי להועיל לבירור המחלוקת, הרי שאם לא ניתן לאתר מומחה אובייקטיבי בתחום המומחיות הנדרש – עדיף שלא ימונה מומחה כלל.

מאידך גיסא, וזה הטעם השני , כאשר באים ובוחנים האם נראה שנפל פגם באובייקטיביות של המומחה, או שיש חשש סביר לכך, יש להתייחס לנתונים. נראה שלאור מיעוט המומחים בתחום אין זה מפתיע כי יש היכרות עבר עם המומחה מטעם נתבע 1 , ומסתבר שהיו אף קשרי שותפות בעבר הרחוק. אלא שאותם קשרי שותפות הסתיימו כאמור לדברי המומחה מלפני עשרות שנים, וכיום מדובר אף בתחרות עסקית. מן התשובה שנתן המומחה נראה שאין מדובר ביריבות אישית – שגם אז הייתי רואה טעם שלא למנות המומחה. אלא שאין בתחרות עסקית מקובלת, במובן זה שכל המומחים בתחום מסוים עוסקים באותו תחום ושואפים להגיע ללקוחות, כדי לפסול המומחה. לו זה היה המצב, לא ניתן היה כמעט למנות מומחים.