ת"א 14228-06-13 עצמון נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

תביעה לחיוב הנתבעת בסך 6,469 ₪ בגין משיכות יתר מחשבונו של התובע שבוצעו על-ידה ובגין נזק בלתי ממוני וההפסדים שנגרמו לתובע בגין התנהלות הנתבעת.

הרקע העובדתי וטענות הצדדים

1.במועד הרלוונטי לכתב התביעה היה התובע מבוטח באמצעות הנתבעת בפוליסת ביטוח בריאות.לטענת התובע, ביום 26.5.2013 נגבו ממנו 993 ₪ על-ידי הנתבעת, חרף העובדה שגובה הפרמיה החודשית עומד על 114 ₪. בעקבות כך, בתאריך 29.5.2013 פנה התובע אל הנתבעת ונמסר לו כי הנושא הועבר לטיפול מחלקת הגביה. בנוסף, באותו היום, שלח בא כוח התובע מכתב התראה בו נדרשה הנתבעת להשיב לו את מלוא הסכום שנגבה ממנו ביתר, בתוספת עלות כתיבת מכתב ההתראה בסך 500 ₪, וזאת עד למחרת בשעה 12:00, שאם לא כן תוגש תביעה.

משלא ניתן מענה, הוגשה התביעה הנוכחית לקבלת הסכומים הבאים: א) 993 ₪ (בהפחתת סכום הפרמיה החודשית בסך 114 ₪); ב) 500 ₪ בגין עלות משלוח מכתב ההתראה; ג) 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש, טרחה והפסדי השתכרות שנגרמו לתובע.

בכתב התביעה הודגש כי מדובר ברצף של משיכות כספים אסורות מצד הנתבעת, אשר בגין חלק מהן הוגשה תביעה קודמת שהסתיימה בהסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 4.4.2013. במסגרת הסכם הפשרה נקבעו הסכומים אותם תשלם הנתבעת לתובע, זאת מבלי להודות בטענות ו"לחיסול סופי ומוחלט של כל תביעותיהם ו/או טענותיהם של הצדדים האחד כנגד השני".

2. בתאריך 3.9.2013, משלא הוגש כתב הגנה, הגיש התובע בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. בתאריך 4.9.2013 ניתן פסק הדין על-ידי הרשם הבכיר זיתוני, על מלוא סכום התביעה.

3.בתאריך 17.9.2013, הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה. במסגרת הבקשה צוין כי במקביל להגשת הבקשה, ישולם לתובע סכום של 661 ₪ שנגבה ביתר. בתאריך 11.12.2013 הרשם הבכיר זיתוני קיבל את הבקשה והורה על ביטול פסק הדין מיום 4.9.2013.

4.בתאריך 12.12.2013 הוגש כתב ההגנה, בו אישרה הנתבעת כי במהלך חודש מאי 2013 גבתה מהתובע 993 ₪. לטענת הנתבעת התביעה הוגשה בטרם ניתנה לה שהות מספקת כדי לבדוק את טענתיו של התובע במסגרת פנייתו אליה.

בנוסף, בבירור שנעשה לאחר קבלת כתב התביעה עלה כי נגבו 661 ₪ ביתר ולפיכך סכום זה הוחזר לתובע. יצוין כי בא כוח התובע אישר את קבלת הסכום האמור בדיון ביום 7.5.2014.