ת"א 14188-11-10 עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' סמון ואח'

מבוא

1.עסקינן בתביעה שעניינה סילוק יד ופינוי הנתבעים מדירת התובעת ולסעד כספי בגין חוב של דמי שכירות בסך 94,125 ₪, שלפי הנטען, חבים הנתבעים כלפי התובעת נכון ליום הגשת התביעה.

2.ביום 20.3.2015 ניתן פסק-דין חלקי המורה על מחיקת הסעד של סילוק יד, כפי שיפורט להלן, ולכן בפס"ד זה נתמקד בסעד הכספי בלבד.

רקע

3.התובעת, חברה בע"מ, העוסקת בניהול נכסי מקרקעין בעבור מדינת ישראל (להלן: "עמידר" או "התבעת"), השכירה לנתבעים דירת מגורים הנמצאת ברח' רבי עקיבא 120 בטבריה (להלן: "הדירה"), זאת בהתאם לחוזה שכירות, עליו לא חלים חוקי הגנת הדייר, שנחתם בין הצדדים ביום 27.6.1995.

4.כאמור, הדירה הנ"ל הושכרה למנוח, סימון שמעון שלמה ז"ל (להלן: "המנוח") ולאשתו סימון זהבה (להלן: "הנתבעת 2") והתביעה הוגשה תחילה כנגד בני הזוג האמורים. ואולם, ביום 26.12.2015 המנוח סימון שמעון ז"ל הלך לבית עולמו, ולכן ביום 6.1.2016 הוריתי לתובעת לתקן את כתב תביעתה באופן שיצורפו יורשי המנוח לתביעה, ומשהובהר כי הנתבעת 2 הינה היורשת היחידה עפ"י צוואה, כתב התביעה תוקן הוגש ביום 22.2.2016 .

5.בעוד ההליכים מתנהלים בתיק, ולאור מחלה קשה ממנה סבל המנוח, החליטה התובעת להתחשב במצבו הבריאותי של הנ"ל וסיפקה למשפחה דירה חלופית המתאימה לצרכי המנוח, ומכיוון שכך, התובעת חזרה בה מסעד סילוק היד וניתן פס"ד חלקי כאמור.

6.התביעה בה עסקינן הוגשה במסגרת הליך של סדר דין מקוצר, הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן, וביום 30.5.2013 הצדדים קיבלו את המלצתי, שלפיה תינתן לנתבעים רשות להתגונן והתיק הועבר לפסים של תביעה רגילה.

7.טענות התובעת וראיות התביעה