ת"א 14186-08 רשות מקרקעי ישראל (מחוז ירושלים) נ' בן ישי ואח'

נושא התביעה הוא מחלוקת בעניין סכום דמי החכירה השנתיים שעל הנתבעת לשלם לתובעת, עבור מקרקעין, שהנתבעת חוכרת מהתובעת מאז שנת 1992.

עיקרי העובדות הרלוונטיות

2.בהתאם להסכם חכירה שנחתם בין הצדדים ביום 4.8.1992 בירושלים (מצורף לכתב התביעה. להלן – הסכם החכירה), חוכרת הנתבעת מהתובעת חנות המצויה בגוש 1963, חלקה 60/02 במרכז המסחרי באשקלון (להלן – המקרקעין או החנות).

על-פי הסכם החכירה, התחייבה הנתבעת לשלם פעם בשנה דמי חכירה שנתיים, בהתאם לדרישות התובעת ולהוראות ההסכם.

משלא שולמו דמי החכירה השנתיים במשך כעשרים שנה, הוגשה נגד הנתבעת תביעה, אשר התקבלה בפסק-דין. מאחר שהנתבעת לא שילמה את החוב הפסוק, הוגשה התביעה הנדונה ביום 1.5.2008 ובמסגרתה נתבע סך של 116,499 ש"ח. סכום זה כלל את סכום החוב הפסוק ואת החוב הנוסף שהצטבר מאז פסק הדין הקודם ועד מועד הגשת התביעה. במהלך ניהול התובענה הנדונה ובעקבות הערות בית המשפט (כבוד השופטת שירלי רנר, שלפניה נשמעה התביעה הנדונה), בדיון מיום 13.5.2014, בעניין קביעת הסכום הנתבע, הופחת סכום החוב הפסוק שנפסק בהליך הקודם. כך שהסכום הנתבע עתה הוא סכום דמי החכירה השנתיים עבור שבע השנים שקדמו להגשת התביעה, התקופה שמיום 1.4.2001 ועד יום 31.3.2008 ובסך הכול 82,313.33 ₪.

אין מחלוקת בין הצדדים בכל הקשור לעובדות האמורות. המחלוקת היא אפוא, רק בשאלת סכום החוב של הנתבעת בשל אי תשלום דמי החכירה השנתיים עבור שבע השנים שקדמו להגשת התביעה הנדונה.

3.מאז הוגשה התביעה, התנהלו מגעים רבים בין הצדדים, מתוך ניסיון להגיע להסכמה באשר לסכום דמי החכירה השנתיים השנוי במחלוקת. בין השאר נדון עניינה של הנתבעת בוועדה להפחתת חוב מטעם התובעת, אולם הנתבעת, כך נראה, דחתה את אשר הוצע לה. לנוכח כישלונות המגעים שניהלו הצדדים במשך זמן רב, נקבע בהחלטה מיום 5.1.2014 (סמוך להעברת התביעה להמשך שמיעתה לפניי) מועד לשמיעת הוכחות. לאחר החלטה זו ביקשו הצדדים למצות את המשא ומתן הממושך המתנהל ביניהם ולפיכך נקבע דיון ליום 23.3.2014.

בדיון זה הסכימו הצדדים להסדר דיוני שלפיו אם עד יום 30.4.2014 לא יעלה בידי הצדדים להגיע להסכמה, כי אז יגישו את סיכומי טענותיהם בכתב במועדים שנקבעו. בהתאם לכך ולארכות שניתנו לצדדים, הוגש סיכום טענות התובעת ביום 10.6.2014 וסיכום טענותיה של הנתבעת הוגש ביום 11.8.2014.

עיקרי טענות התובעת (רשות מקרקעי ישראל)