ת"א 14170-09-16

בקשה לפיצול הדיון:

1. אני מסכים עם עמדת התובע כי כמעט כל תביעה נזיקית מעוררת שאלות של אחריות, וכי עצם קיום שאלת האחריות בודאי שאינו הקריטריון לפיצול הדיון. מאידך מקובלת עלי עמדת הנתבעים 1 ו 5 שהגישו הבקשה, ממנה נובע כי יש להתייחס לנתוני כל מקרה לגופו. יש טענות אחריות כבדות יותר ופחות. אני נכון גם לקבל שבעיית האחריות במקרה דנן, נחזית ממשית, על פני כתבי הטענות. יכול אפוא שמתקיימת בעניינו הפסקה אליה הפנה ב"כ נתבעות 1-5 מתוך רע"א 4878/12 כי "יש אפשרות ממשית שהתובענה תידחה על יסוד היעדר חבות". זה אכן קריטריון שעל ביהמ"ש לשקול בבואו להחליט אם לפצל הדיון.

2. שאלה זו אם יש לפצל הדיון הנה בסופו של דבר שאלה של שכל ישר ו"תחושת מומחיות" בהתאם לנתוני התיק, והנה שאלה של יעילות שנבחנת בתנאי אי וודאות, בטרם נשמעו הראיות. יש לאמוד פוטנציאל הסרבול כנגד הסיכוי לייעל בכל אחת מן החלופות. בכל אחת מהן יכול להתממש תרחיש של סרבול, ולא רק של ייעול. ברור אפוא שאין ולא יכולה להיות "תשובת בית ספר" בעניין זה, והעניין נשקל ממקרה למקרה לפי נסיבותיו.

3. חרף שאלת האחריות, כאן נוטה לטעמי הכף כנגד הפיצול. זאת מן הטעם שעסקינן בקטין ובנכות בתחום פה ולסת. משכך, בירור שאלת הנזק אינו נחזה מורכב במיוחד או יקר במיוחד .

ברור שהידרשות לשאלת הנזק כרוכה בתוספת זמן ועלות מסוימים, אך אלו לא נחזים (לפחות בשלב זה), כניכרים. במה שקשור לעלויות חוות דעת למשל - יש צפי מבחינת הנתבעות לעלות חוו"ד נגדית בתחום פה ולסת ואולי להשתתפות של הצדדים בשכרו של מומחה שלישי, אם ימונה. אין כאן עלות חריגה על פניה.

4. איני עושה צו להוצאות בבקשה.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ז, 27 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.