ת"א 14160-02-16 אגודה צרכנית שיתופית ואח' נ' אדרי-אל ישראל ייזום ופיתוח בע"מ ואח' 20 לדצמבר 2017

לפני בקשה שהוגשה במעמד צד אחד, לעיכוב ביצוע החלטתי מיום 18.12.17, שניתנה בבקשות 66,75 בתיק זה ואשר במסגרתה הוריתי על ביטול עיקול שהוטל על ידי במעמד צד אחד בלבד, על נכסי המשיבים או מי מהם.

המבקשות מתעתדות להגיש ערעור על החלטה זו ומבקשות כי ביצוע ההחלטה יעוכב, ולו כגישור עד למועד הגשת הערעור , שאז תידרש לסוגיה כבוד ערכאת הערעור.

הכלל הקבוע בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הוא כי :

"הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים" .

על פי הוראות תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, כפי שתוקנה, כל עוד לא הוגש הערעור או הבר"ע, הסמכות להכריע בבקשה אכן נתונה בידי בית המשפט שתחת ידו יצאה ההכרעה עליה מבקשים לערער, עד להגשת הערעור או הבר"ע.

על המבקש עיכוב ביצוע של פסק דין להוכיח שני תנאים מצטברים :

ראשית - כי סיכויי הערעור טובים ;שנית – כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו; בהחלטה לגבי עיכוב ביצוע יביא בית המשפט בחשבון הן את סיכויי ההצלחה בערעור והן את האפשרות להשיב את המצב לקדמותו, אם יזכה המערער בערעורו.

בספרם של המלומדים חמי בן נון וטל חבקין " הערעור האזרחי" מהדורה שלישית התשע"ג- 2012 נאמר שם בעמ' 368 :

" כלל הוא שהגשת ערעור או בקשת רשות לערער אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים. הרציונל העומד מאחורי כלל זה הוא שיש לתת לתובע – שזכה בתביעתו לאחר שהיה לתובע יומו בבית המשפט- ליהנות מפרות זכייתו".

וכן האסמכתאות המופיעות שם, בה"ש 18.

בע"א 7673/12 תנובה מרכז שיתופי נ' גבעולים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ ( ניתנה מפי כב' השופט דנציגר ביום 24.1.13 פורסמה במאגרים), נקבע כי עיכוב הביצוע הוא החריג לכלל ובית המשפט יורה על כך רק במקרים בהם יוכיח המערער קיומם של שני תנאים מצטברים : סיכויי הערעור טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובתו.

כב' המשנה לנשיאה השופט חנן מלצר חזר והדגיש לאחרונה במסגרת ע"א 3066/17 אורגד נ' אורגד (פורסם במאגרים,22.11.17) את ההלכה הפסוקה הנוגעת לעיכוב ביצוע, כדלקמן:

"ככלל, צד שזכה בהליך משפטי זכאי למימוש פירות פסק-הדין שניתן לטובתו, והגשת ערעור, כשלעצמה, לא תהווה טעם טוב לעיכוב ביצוע פסק-הדין (ראו: תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984; ע"א 7127/14 טסלר נ' תוגלילי נסכים בע"מ [פורסם בנבו] (02.02.2016); ע"א 8721/16 אס.פי.ג'י מוקד תקשורת בע"מ נ' אלתא מערכות בע"מ [פורסם בנבו] (21.01.2017)). על הצד המבקש מבית המשפט לחרוג מן הכלל, ולהורות על עיכוב ביצועו של פסק דין, מוטל להראות לבית המשפט כי הסיכויים שערעורו יתקבל – טובים, וכן כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כך שאם הסעד המבוקש על ידו לא יינתן והערעור יתקבל – יהיה קושי להשיב את המצב לקדמותו. עוד נקבע בפסיקה, כי בין שני השיקולים הנ"ל מתקיים יחס של מעין "מקבילית כוחות", כך שככל שסיכוייו של הערעור להתקבל יהיו גבוהים יותר – ניתן יהיה להקל בדרישה שמאזן הנוחות יטה לטובת המבקש, ולהפך. יחד עם זאת, נפסק כי מבין שני השיקולים, מעמד הבכורה נתון לשיקול של מאזן הנוחות (ראו: ע"א 4195/16 דיין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (26.09.2016); ע"א 5432/16 סמואל נ' אליהו [פורסם בנבו] (18.01.2017))".

אשר לסיכויי הערעור , לא לי כערכאה שתחת ידה יצאה ההחלטה שאת ביצועה מבוקש לעכב, להעריך את סיכויי הערעור. אני שלמה לחלוטין עם ההחלטה שניתנה ועם תוצאותיה.

מכאן, שמרכז הכובד של החלטה זו יושתת על מאזן הנוחות בלבד.