ת"א 14127-10-12 שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' שמא 17 מאי 2015

מדובר בתביעות הדדיות בגין נזקי רכוש לרכבים המעורבים בתאונת דרכים.

אין מחלוקת כי ביום 20.3.12 ארעה תאונת דרכים באזור התעשייה בקריית חיים בין רכב התובעת, רכב מס' 22-671-75, אשר היה נהוג באותה עת ע"י מר אליהו אזוגי (להלן – "רכב התובעת" ו- "מר אזוגי" בהתאמה), לבין רכב הנתבע, רכב מס' 75-845-58 (להלן – "רכב הנתבע").

בעקבות הנזקים שנגרמו לשני הרכבים, כל אחד מהצדדים הגיש נגד האחר תביעה נפרדת והדיון בהן אוחד.

בדיון אשר התקיים לפניי העידו שני הנהגים המעורבים, מר אזוגי והנתבע, כאשר כל אחד מהם טוען כי האחריות לתאונה רובצת על כתפי הצד השני.

עפ"י גרסת התובעת, התאונה ארעה כאשר מר אזוגי נסע ברכב ברח' חלוצי התעשייה בקריית חיים והחל לפנות שמאלה כדי להחנות את הרכב בצד שמאל של הכביש, או אז הגיע רכב הנתבע שהיה מאחוריו, עקף אותו מצד שמאל והתנגש ברכב התובעת תוך שהוא הודף אותו לעבר שני רכבים אחרים שחנו בצד הכביש.

לעומת זאת הנתבע טוען, כי נסע ברחוב הנ"ל ולפתע התפרץ רכב התובעת אשר היה בשוליים הימניים לתוך הכביש בכוונה לפנות שמאלה תוך שחסם את נתיב נסיעתו, ועל אף שהנתבע ניסה להסיט את רכבו שמאלה על מנת להימנע מהתנגשות, התאונה הייתה בלתי נמנעת וההתנגשות ביניהם אירעה כאשר חלקו הקדמי של רכב התובעת בנתיב הנגדי ואילו חלקו האחורי בנתיב הנסיעה של הנתבע.

לאחר ששמעתי את הנהגים המעורבים ועיינתי בתמונות מזירת התאונה, ולאחר ששקלתי טענות הצדדים וסיכומיהם, נחה דעתי להעדיף בבירור את גרסת הנתבע.

ראשית כל אציין, כי מוקדי הנזק בשני הרכבים (לאורך דופן שמאל ברכב התובעת, ובחלק קדמי-ימני ברכב הנתבע) יכולים להתיישב עם כל אחת משתי הגרסאות, לכן אין להסתמך על מוקדי הנזק כדי לקבוע ממצאים לגבי שאלת האחריות.

לגופו של עניין - בניגוד לגרסה שמסר מר אזוגי בעדותו בבית המשפט שממנה עולה כי נסע בנתיב נסיעתו והחל בפנייה שמאלה ואז עקף אותו רכב הנתבע, מעדותו במשטרה עולה תמונה אחרת לפיה לפני שהתכוון לפנות שמאלה, הוא סטה ימינה על מנת להרחיב את קשת הפנייה, החל לפנות שמאלה, ורק אז ארעה ההתנגשות.

הגרסה הנ"ל שמסר מר אזוגי במשטרה תואמת יותר את גרסת הנתבע לגבי אופן קרות התאונה.