ת"א 14110-06-09 ישרא - וולדינג 1992 בע"מ נ' מדינת ישראל

העניין שבפני, שלל בקשות ותשובות אשר הוגשו בתגובה לכתב תביעה מתוקן אשר הוגש על ידי התובעת ביום 21.5.2014.

בתמצית ייאמר, כי לאחר תיקון כתב התביעה ולאחר שהעניין הובא עד לפתחו של בית המשפט העליון במסגרת ע"א 1276/12, ולאחר שהליך גישור אליו פנו הצדדים לא צלח, התקיים קדם משפט בפני הח"מ ביום 24.9.2015, במסגרתו הורה הח"מ על הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, ובהתאם נקבע קדם משפט מורחב לאחר שהעדויות תהיינה פרושות בפני הצדדים, לתחילת חודש מרץ 2016.

מאז קדם המשפט החלו הצדדים בהגשת בקשות ותשובות בנושאים שונים, בעיקרם פרוצדורליים (מבקשה מס' 32 ואילך), ומן הראוי להתייחס לדברים כבר כעת, מקום שתצהירים טרם הוגשו;

הצדדים עתרו לסעדים כמפורט להלן:

א. בקשה לחיוב בהפקדת ערובה להוצאות הנתבעת (בקשה מס' 32) – הבקשה נדחתה ביום 10.1.2016 כחלק מיישום ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים בעבר בבית המשפט המחוזי בחיפה (בפני כב' הש' גינת).

ב. התובעת ביקשה כי יינתן צו גילוי מסמכים כללי ערוך בתצהיר, וגילוי מסמכים ספציפי (בקשה 33), הנתבעת השיבה לאמור וטענה כי אין מקום ליתן צו שכזה.

ג. הצדדים עתרו לביטול ההחלטה המורה על הגשת תצהירי עדות ראשית עד הסדרת ההליכים המקדמיים.

למרבה הצער, הצדדים לקחו לעצמם את החופש להגיש בקשות ארוכות, רבות, ומפותלות, בנושאים פרוצדורליים, תוך שכל צד משתלח במשנהו, מעבר לנדרש, ובוודאי מעבר לראוי בשלב דיוני זה, ומגישים חדשות לבקרים, בקשות חוזרות ונשנות, החוזרות על עצמן וחוזרות על טיעוניהן, פעם אחר פעם, בצורה בלתי מובנת.

כך, הוגשו בקשות מיותרות לחלוטין לביטול החלטות במישור הדיוני (כגון, ביטול ההחלטה המורה על הגשת תצהירים ולחילופין הארכת מועדים ועוד סעדים חלופיים), ובקשות, תשובות ותגובות ארכניות ומיותרות לחלוטין, כאשר טרם שהתפזר ערפל הקרב, הוגשה בקשה המהווה "תמונת מראה" (בקשה 36) במסגרתה עתרה הנתבעת למתן צו גילוי מסמכים. ייאמר כי בהקשר של בקשה זאת, נקבע כי היא תידון בקדם המשפט, ככל השאלות שבסדרי הדיון בהליך.