ת"א 14049-07-11 לונטר ואח' נ' נירטברגר ואח'

בפניי תביעה שהוגשה ע"י עו"ד אורי לונטר (טרם שקיבל רישיון לעסוק בעריכת דין) נגד עו"ד ניכטנברג ע"ס 104,000 ₪ ותביעה שכנגד, אותה הגיש עו"ד ניכטנברג נגד אורי לונטר ואלרד אחזקות בע"מ ע"ס 474,100 ₪.

בפסק דיני זה התובע והנתבע שכנגד (להלן: "אורי"), הנתבע והתובע שכנגד (להלן: "דורון").

תמצית טענות התביעה שהגיש אורי:

1. אורי עותר שביהמ"ש יצהיר, שכל הסכמי ההתקשרות והייצוג, בינו ו/או בין חברות בבעלותו לבין דורון בטלים ומבוטלים, ולחייב את התובע לשלם לו 104,000 ₪.

בחודש נובמבר 2010 ביקש אורי להגיש תביעה נגד בנק מזרחי, בנק הפועלים ורואה חשבון זנדר ולצורך כך הוא נפגש עם עורכי דין רבים העוסקים בתחום. משרד עורך דין עמי סביר ושותפיו, דורון – סביר – בר שלום, פורסם באינטרנט כאחד המשרדים העוסקים בתחום. אורי נפגש עם דורון ששמו הופיע באינטרנט כאחד מהשותפים במשרד, ודורון הציג בפני אורי משרד ותיק משנת 1985 שכל עורכי הדין שלו הם מהשורה הראשונה, המובילים בתחום ומעניקים ללקוחות שירות אמין ומקצועי.

2. לטענת אורי, דורון הציג בפניו מצג לגבי כישוריו המקצועיים ובין היתר, כמומחה בתחום הבנקים וכמי ששימש מנהל בכיר בבנק הפועלים. בהסתמך על מצג זה, נחתם ביום 7.11.10 בין אורי לדורון הסכם ייצוג ושכ"ט ואורי שילם לדורון 25,000 ₪. אורי, אשר באותה עת השלים את השכלתו המקצועית במשפטים, העלה את כל המסכת העובדתית על הכתב, ומסר אותה לדורון. לאחר כחודש הסתבר לאורי שדורון לא עשה דבר בקשר לכתב התביעה ולכן אורי נאלץ לכתוב בעצמו את כתב התביעה הסופי. הוא נפגש מספר פעמים עם דורון, ביום 27.12.10 שלח אורי לדורון מייל בו טען שעברו חודשיים מאז ההתקשרות ו"דבר לא זז" למרות שלטעמו כתב התביעה היה צריך להיות כבר מוגש.

3. אורי טוען שהוא נאלץ לכתוב את כתבי הטענות בעצמו ובדיעבד הודה דורון שהוא סובל מסוג של דיסלקציה, והוסיף, שהשופטים ממילא לא קוראים את כתבי הטענות, ולכן כל כתבי הטענות נכתבו על ידי אורי .

בחודש פברואר 2011 גילה אורי שדורון פרסם את שמו ופרטיו האישיים באתרי אינטרנט, כולל אתר של דורון לקידום מכירות. למרות פניותיו של אורי לדורון, להפסיק את הפרסום, פרטיו המשיכו להופיע בכל רחבי האינטרנט.

לאור התנהלותו של דורון, החליטו אורי ואביו להעביר לנתבע תיק זניח בבית דין לעבודה, כדי לבחון את התנהלותו הבעייתית, כדבריהם. בהסכם שכ"ט בתיק בית הדין לעבודה נכתב מפורשות שאת כל הסיכומים יכתוב אורי. הסתבר שדורון לא היה בקי בפרטים ולא למד את החומר וכל מצגיו היו מצגי שווא והטעיה. הסתבר שלא קיימת שותפות רשומה בשם משרד עו"ד סביר ועורכי הדין אינם מהשורה הראשונה בתחום. דורון אינו שותף במשרד עו"ד סביר אלא שכר חדר ללא שירותי מזכירות, ולמרות גילו, דורון הינו עו"ד חסר ניסיון ובעל ותק מועט, אינו מומחה בתביעות נגד בנקים, לא היה מנהל בכיר בבנק ועסק בהפקות אירועים ויחסי ציבור ומצגיו של דורון נועדו לחפות על ניסיונו המשפטי הדל והיותו עורך דין מתחיל. דורון לא סיים בהצטיינות את לימודי המשפטים

4. לטענת אורי, לדורון חוסר יכולת לכתוב ברמה משפטית נאותה, הוא לא יורד לפרטי העובדות החיוניים בתיק, ולכן היה על אורי בעצמו לכתוב את כל כתבי הטענות והבקשות בכל התיקים שהתנהלו על ידי דורון. הופעתו של דורון בישיבת ההוכחות והחקירות שביצע היו שטחיות, לא מקצועיות ולא ערניות להתנהלות הצד השני. לטענתו, בתיק שהתנהל בביה"ד לעבודה, דורון לא הזכיר את התלונה במשטרה שהגישה החברה נגד העובד בני מיכאלי, לא דרש לזמן עדים חיוניים, לא חקר את עדי הצד שכנגד על פרטים חיוניים, לא הזמין את רואה החשבון של החברה, וטען בפני אורי טענות הזויות לגבי הנושאים המשפטים והעובדתיים.

5. אורי ביקש לסיים את ההתקשרות, אך דורון ניסה לאיים עליו ואורי שלח אליו הודעת ביטול ההסכם. לטענת אורי, דורון פעל בהטעיה במצגי שווא, עבר על חוק הגנת הפרטיות, הפר חובות חקוקות ולכן הוא עותר לחייב את דורון בסכום התביעה, שהינו סכום הכולל מה ששולם לדורון בפועל, פיצוי ללא הוכחת נזק על פי חוק הגנת הפרטיות בסך 50,000 ₪, ועוגמת נפש 25,000 ₪.