ת"א 1399-02-17 עמיגור ניהול נכסים בעמ נ' עזרן

תיק זה מעורר בעיני מותב זה, שאלה משפטית לא פשוטה שטרם הוכרעה בפסיקת בית המשפט העליון. מהחומר שצורף עולה כי בעניין טענת זכאותו של הנתבע לשמש כ: "דייר ממשיך" על פי חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998 (להלן: "החוק"), ניתנה החלטה ביום 9.6.14 על ידי הועדה שהוקמה אצל התובעת לדיון בשאלת דיירים ממשיכים על פי סעיף 7 לנוהל מס' 08/19 של משרד הבינוי והשיכון בעניין "הסדרת זכויות חוזיות של דיירים ממשיכים" מיום 1.2.02 (להלן: "הנוהל"), הדוחה את בקשת הנתבע להכיר בו כדייר ממשיך. ככל שהדבר עולה מהחומר שצורף, הנתבע לא ניצל את זכותו על פי סעיף 8 לנוהל, לערער על החלטה זו בפני ועדת האיכלוס העליונה של משרד הבינוי והשיכון.

במצב דברים זה, קיימת פסיקה סותרת של הערכאות הדיוניות האם יכול בית משפט השלום במסגרת תביעת הפינוי לדון בשאלת הזכאות כדייר ממשיך בתקיפה עקיפה של החלטת הטריבונל המנהלי (ראה למשל: בר"ע (י-ם) 870/09 פרזות חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים בע"מ נ' יעקב שאול [ניתן ביום 1.9.2009] (להלן: "עניין פרזות") ולעומתו את ה"פ (שלום פתח תקוה) 978-07-10 עמידר החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ נ' אזולאי [ניתן ביום 27.12.2012]). בהקשר זה יש לציין כי על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין פרזות, שמאפשרת תקיפה עקיפה, הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שאף הועברה להרכב בהיותה עקרונית, אך בסופו של דבר הגיעו הצדדים שם להסכמה, ועל כן הבר"ע נמחקה בלא ליתן הכרעה עקרונית (ראה: רע"א 8762/09 פרזות חברה ממשלתית לשיכון ירושלים בע"מ נ' שאול יעקב [ניתן ביום 25.1.2011]).

בנסיבות אלה וכדי לחסוך את הצורך בהכרעה עקרונית של בית משפט זה, מוצע לצדדים להסכים לפסק דין, על פיו על אף השיהוי הכבד לכאורה, תינתן לנתבע האפשרות להגיש ערר בתוך 30 יום ממועד פסק הדין, לועדת האכלוס העליונה, לרבות האפשרות למצות הליכי ערעור בבית המשפט המנהלי ואפשרויות הערעור עליו, בלא שתטען נגדו טענת שיהוי. ככל ובמסגרת ההליכים המנהליים תדחה בקשתו של הנתבע להכרה כ: "דייר ממשיך", יהא מוסכם על הצדדים כי יינתן פסק דין לפינוי שתוקפו בתום 30 יום מהפיכתו של ההליך המינהלי לחלוט.

תשובת הצדדים להצעת בית המשפט תינתן עד ליום 1.11.17. ככל והתשובה להצעה תהא שלילית, יגישו הצדדים טיעונים בכתב בשאלות הבאות:

א.האם הנתבע מנוע מלתקוף תקיפה עקיפה של החלטת הועדה מיום 9.6.14 בהיותה עקיפת החלטת טריבונל מינהלי ודרך הערעור עליו (השווה למשל: רע"א 2425/99 עירית רעננה נ' י.ח. ייזום והשקעות בע"מ, פ"ד נד (4) 481 (2000)) ובמיוחד כאשר סעיף 1א לחוק במפורש מפנה לכך כי דרך הערעור תקבע על ידי משרד השיכון?

ב.האם נוכח העובדה כי עסקינן בתקיפת החלטה מינהלית פרטנית ולא מעשה מינהל כללי, אשר אין מניעה לתוקפה בתקיפה ישירה, אין מקום לאפשר תקיפה עקיפה (השווה למשל: דנ"א 1099/13 מדינת ישראל נ' אבו פריח [ניתן ביום 12.4.2015]) ?

ג.האם נוכח העובדה כי הנתבע בחר שלא לתקוף את החלטת הטריבונל המינהלי בשנת 2014, לא הפכה זו למעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא (השווה: ע"א 461/69 ביטון נ' הממונה על מס בולים, פ"ד כד (1) 50, 53 (1970)) ובמיוחד נוכח השיהוי הרב לכאורה שעבר ממועד ההחלטה (השווה: ע"א 3496/10 קטש נ' משרד הבינוי והשיכון ניתן ביום 16.6.2011] ?

טיעוני התובעת בשאלות האמורות יוגשו עד ליום 1.11.17 וטיעוני הנתבע יוגשו עד ליום 26.11.17.

התיק יובא לעיוני לתזכורת מעקב ליום 27.11.17.