ת"א 1394-09 רחמנוב ואח' נ' שרותי הדסה לנוער ואח'

לפניי בקשה להורות למשיבה – שולחת ההודעה לצד החמישי – המבקש, להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המבקש, היה וההודעה נגדו תידחה. הבקשה הוגשה מכוח השילוב של תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תסד"א) וסעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות").

עסקינן בתביעה בגין נזקי גוף, שלטעת התובע אירעו לו עת התארח בבית הארחה הנמצא בבעלות הנתבעות ונפלה עליו מיטת ברזל אשר הוצמדה לקיר. הנתבעות הגישו הודעות לצדדים שלישיים, אשר לטענתן ניהלו את בית הארחה. הצדדים השלישיים הגישו הודעה לצד רביעי, אשר לטענתן התקין את המיטות והצד הרביעי הגיש הודעה לצד חמישי נגד המבקש. במסגרת ההודעה לצד החמישי נטען כי הלה התקין את המיטות ובהן את המיטה, אשר לטענת התובע נפלה עליו.

הצד החמישי מכחיש כל אחריות.

בבקשה, הנתמכת בתצהיר,  נטען כי ההודעה הוגשה ללא בסיס ראייתי, כי שולחת ההודעה, חברה בערבון מוגבל, אינה פעילה מזה שנים רבות וזאת על פי הודאתה אשר אף אינה משלמת אגרות לרשם החברות שנים רבות.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי יש לדחותה מהטעמים של שיהוי בהגשתה, סיכויי ההודעה נגד המבקש להתקבל שכן בידיה חשבוניות המוכיחות, לשיטתה, כי המבקש ביצע את העבודות נשוא התביעה. עוד טוענת המשיבה כי הינה חדלת פירעון וקבלת הבקשה תיפגע בזכותה הבסיסית לגישה לערכאות.

התגובה אינה נתמכת בתצהיר ואף לא הוגשה הראיה אשר לשיטת המשיבה קושרת, לכאורה, את המבקש לעבודות נשוא התביעה.

הצדדים, בהודעה משותפת, ביקשו כי ההכרעה בבקשה תינתן על סמך כתבי הטענות, ללא צורך בחקירת המבקש על תצהירו.