ת"א 13813-05-16 גדיר ואח' נ' זיו ואח'

רקע והבקשה שלפניי

1. לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני לפיו התבקשתי להורות למשיבה 1 (להלן: "זיו") לחדול ולהימנע מביצוע כל פעולת בניה, גידור, נטיעה וכן כל פעולה אחרת שיש בה כדי למנוע או להגביל את מעבר המבקשים בחלקה הידועה כחלקה 11 בגוש 12369 (להלן: "חלקה 11") שליד מושב כרם מהר"ל (להלן: "המושב" או "האגודה") וזאת עד להכרעה בתביעה העיקרית לצו מניעה קבוע.

    

2. אין מחלוקת בין הצדדים כי המבקשים מחזיקים ברישיון רעייה מאת משיבה 2 (להלן: "רמ"י") במקרקעין הידועים כחלקות 4, 6 ו-12 בגוש 12369 (להלן: "שטח הרעייה") המצויים בסמיכות למושב. נטען בבקשה כי חלקה 11 הינה בבעלות קק"ל ומנוהלת על ידי רמ"י. חלקה 11 גובלת מצפון לשטח הרעייה. עוד נטען כי חלקה 11 מהווה חלק משטחי האש הסמוכים המשמשים את משיבה 3 למטרות אימונים צבאיים.

    

3. בבקשה נטען כי במרוצת השנים גדל עדר הבקר של המבקשים והתרחב, כך ששטח הרעייה אינו מספק את קיום העדר. לפיכך פנו המבקשים אל הגורמים הרלבנטיים בבקשה להרחיב את שטח הרעייה . בנוסף טוענים המבקשים כי הם מוציאים את עדריהם למרעה ככל הניתן בשבתות ובחגים בכפוף לדרישת הצבא גם בשטחים הפתוחים הסמוכים המוגדרים כשטחי אש, הכל בידיעה, בעידוד ובתיאום מלא עם הגורמים הרלבנטיים במשרד הביטחון, משרד החקלאות וקק"ל כאשר חלקה 11 הינה חלק מאותם שטחים.

    

4. בבקשה נטען עוד כי לאור הטופוגרפיה הנמצאת במקום חלקה 11 מהווה גם מעבר יחיד ולמעשה מעין פרוזדור דרכו ניתן להעביר את העדר לצורך רעייה ביתר השטחים הפתוחים. המבקשים טוענים כי במשך השנים ניהלו מגעים עם הגורמים הרלבנטיים בנוגע לשטחים הפתוחים הסמוכים, בין היתר, גם בנוגע לחלקה 11, וזאת במטרה להביא להרחבת שטח הרעייה הקבוע שלהם.

    

5. לפני מספר שבועות הופתעו המבקשים לגלות כי זיו הגיעה אל חלקה 11, ניסתה לתפוס בה חזקה בלעדית, תוך שהחלה לנהוג בה מנהג בעלים על ידי הקמת גדר, הצבת שלטים הנושאים את הכיתוב "שטח פרטי - הכניסה אסורה", הזזת אבן הבטון אשר סימנה את השטח כשטח אש אל מחוץ לגדר שהוקמה והבאת עצי זית מוכנים לנטיעה. ממידע שהגיע למבקשים עולה כי ככל הנראה זיו מבקשת להשתלט על חלקה 11 לצורכי מרעה בלעדי של בעלי חיים השייכים לה.