ת"א 13811-02-15 נג'אר נ' חלבי

1.לפניי תביעה כספית להחזר הלוואה שנטל הנתבע מהתובע על פי הנטען, בנסיבות שיפורטו להלן.

2.התובע הקים עמותה בשם "ארגון בעלי עסקים בקו העימות" (להלן "העמותה").

ביום 29.2.12 מונה הנתבע לתפקיד של סגן יו"ר העמותה, בהתנדבות.

3.לטענת התובע בין הצדדים נוצרו יחסי קרבה ואימון, שבמסגרתם הוא הלווה לנתבע, על פי בקשתו של האחרון, סך של 43,000 ₪, באמצעות צ'יק המשוך מחשבון צד ג' (להלן "הצ'יק").

4.הנתבע לא חלק על קבלת הצ'יק לידיו, אך טען כי הצ'יק נמסר לו על ידי התובע, לסילוק חובותיו של האחרון כלפיו, בגין דמי שכירות עבור משרדים שהשכיר לתובע, ובגין פרסומים שפרסם לבקשת התובע בעיתון שבבעלותו, ומשכך דין התביעה נגדו להידחות.

5.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בחומר הראיות שהוגש על ידם, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

6.הכלל הוא שנטל השכנוע להוכחת טענה מוטל על הצד שהוכחת הטענה מקדמת את עניינו.

במקרה שבפנינו, התובע טען כי הצ'יק נמסר לנתבע כהלוואה, והואיל ואין מנהגם של בני אדם להעביר כספים לאחרים בהתנדבות וללא תמורה, אז על הנתבע עובר הנטל להוכיח בעבור מה נמסר הצ'יק לידיו.

7.הנתבע טען כאמור כי הצ'יק נמסר לידיו לכיסוי דמי שכירות עבור משרדים שהוא השכיר לתובע. אולם טענה זו הועלתה על ידו בעלמא, שכן הוא לא הציג כל הסכם שכירות כאמור ולא פירט מועדי השכירות הנטענת. לא זו אף זו, בחקירתו הנגדית התברר לראשונה כי המשרדים שהוא השכיר לטענתו לא היו בבעלותו אלא בבעלות צד שלישי, אם כי הסכמי השכירות עם הצד השלישי הנ"ל, אף הם לא הוצגו על ידו. יתרה מכך, הנתבע הכחיש את השימוש במשרדים הנ"ל, ולאור ההכחשה הנ"ל, ניתנה לנתבע האפשרות להשלים את ראיותיו על ידי הגשת תצהירים משלימים מטעמו (ראה פרוטוקול הדיון מיום 8.5.16). אולם תצהירים כאמור לא הוגשו, וברי הוא כי הדבר פועל לרעתו של הנתבע, ומחזק מאידך את גרסת התובע בעניין.