ת"א 13800-04-11 איש י.ש.ר. - נכסים ואחזקות בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל חיפה

מהות התביעה

1.מדובר בתביעה למתן פסק דין המצהיר כי התובעת זכאית להירשם כחוכרת של מקרקעין אותם רכשה, לטענתה, בשנים 1996 ו-1997.

עוד עותרת התובעת להורות לנתבע לדון בהשגה שהגישה לגבי שיעור דמי ההסכמה הנדרשים לצורך העברת הזכויות במקרקעין לידיה, וכן לערוך חישוב נכון וראוי של דמי ההסכמה ולהוציא לתובעת שוברי תשלום שיאפשרו רישומה כחוכרת.

בנוסף, תבעה התובעת לחייב את הנתבע לשלם לה סך 6 מיליון ₪ בגין מקרקעין השייכים לתובעת, אותם העביר הנתבע לצדדים שלישיים.

2.במסגרת הדיון שהתקיים בפניי יום 30.9.2013, הודיעו ב"כ הצדדים כי הגיעו לידי הסדר דיוני, לפיו תוכרע התביעה ללא שמיעת ראיות, על סמך החומר המצוי בתיק, ולאחר הגשת סיכומים בכתב. סיכומי הצדדים הוגשו באיחור ניכר, כאשר סיכומי הנתבע הוגשו ביום 14.9.2014.

נתוני רקע

3.ביום 27.3.1996 רכשה התובעת מחברת מליסרון בע"מ (להלן: "מליסרון") את זכויות החכירה לגבי מקרקעין שייעודם בארות מים הידועים כחלק מחלקות 69, 70, 77 ו-83 בגוש 10426. בנוסף, רכשה התובעת ביום 16.4.1997 מאת מליסרון, את זכויות החכירה במקרקעין שייעודם בארות מים הידועים כחלק מחלקה 3 בגוש 10426 וחלקה 52 בגוש 10422 (להלן: "המקרקעין"). לטענת התובעת מדובר סך הכל בשמונה בארות מים.

4.להשתלשלות ההיסטורית של המקרקעין ניכרת חשיבות ולכן להלן עיקרה- בשנת 1952 הוחכרו המקרקעין מבעליהם, הקרן הקיימת לישראל, למארגות, אגודה לתעשיית טקסטיל בע"מ (להלן: "מארגות") שהנה חברת בת של אתא חברה לטקסטיל בע"מ, וזאת לתקופה של 49 שנים, החל מיום 1.1.1948 ועד 31.12.1996. מטרת החכירה נקבעה לצורך פיתוח תעשיית הטקסטיל בישראל והחוכר הורשה לחפור בארות מים במקרקעין ולהשתמש בתפוקתם לצרכי מפעליו.