ת"א 1380-07 מתן רזלן נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב("הפול")

לאחר שתמה שמיעת הראיות, צורפו מסמכים לסיכומים בכתב מטעם התובע ובכללם חישוב השכר הממוצע במשק המפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חישובי ריבית בנוגע לסכומי הפיצויים, תיעוד רפואי שצורף לתצהיר התובע והועבר למומחים הרפואיים, טבלת פירוט ההוצאות שצורפו לתצהיר התובע ותלושי שכר שאותרו על ידי התובע מתקופות שונות בעבר. הנתבעת ביקשה להוציאם ומשכך התובע הגיש בקשה להגישם. בנוסף הגיש בקשה נוספת להגיש שני תלושים מחודשים 10-11/15 ממקום עבודתו החדש. לאחר קבלת תגובת התובע ותשובת הנתבעת החלטתי להיעתר לבקשה בתנאים המפורטים בגוף ההחלטה. טעמיי להלן.

בבסיס ההליך המשפטי מצויה הכוונה להתחקות אחר האמת על מנת שהכרעתו של בית המשפט תהא שלמה ונכונה ככל שניתן. לטענת התובע המסמכים שהוגשו חיוניים לצורך ירידה לחקר האמת ובירור המחלוקות שבין הצדדים. לטענתו, המסמכים שאינם תלושי שכר אינם ראיות נוספות ואת תלושי השכר נהוג להגיש ללא עדים.

יש לקבל את טענת התובע כי את המסמכים, מלבד תלושי השכר ניתן היה לצרף לסיכומים ובכללם חישוב השכר הממוצע במשק המפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חישובי ריבית בנוגע לסכומי הפיצויים, תיעוד רפואי שצורף לתצהיר התובע והועבר למומחים הרפואיים, טבלת פירוט ההוצאות שצורפו לתצהיר התובע. לכל אלו יכולה הנתבעת להתייחס בסיכומיה.

לא כך, ביחס לתלושי השכר שאותרו על ידי התובע מתקופות שונות בעבר וממקום עבודתו בו החל לעבוד לאחר ישיבת ההוכחות (להלן: הראיות הנוספות).

עם זאת אין אינטרס התובע עומד בחלל הריק והוא ניצב לצד אינטרסים נוספים. בבוא בית המשפט לאזן בין אינטרסים מנוגדים הוא בוחן מגוון רב של רכיבים: מהות הראיה אותה מבקש צד לצרף, הרלוונטיות של הראיה הנוספת, תום לב הצדדים, הסיבה לאותו מחדל באי הגשתה במועד הגשת התצהירים ויכולתו של בעל הדין להגישה קודם לכן, השפעת מתן ההיתר לתיקון על ניהול ההליך ועל יכולתו של בית המשפט להכריע במחלוקות המונחות בפניו לגופן כמו גם אפשרות פסיקתן של הוצאות כדרך לאזן בין האינטרסים השונים. (ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזי נ' ציפורה בן נון פ"ד מו(3)738, וכן רע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חב' נפט בע"מ טרם פורסם).

ברע"א 1297/01 מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח, נה(4) 577 דן בית המשפט העליון בשאלת הגשתן של ראיות נוספות לאחר שלב ההוכחות וקבע: "ככלל, ניהולו התקין של ההליך הדיוני אכן מחייב כי בית-המשפט ישמור על הכללים הקובעים את סדר הבאת הראיות, ובכללם העיקרון שלפיו אין להגיש ראיות חדשות לאחר שנסתיים שלב ההוכחות. על הצדדים, ככלל, מוטלת החובה הדיונית להגיש את ראיותיהם 'כחבילה אחת', כך שבסיומו של שלב ההוכחות יוכל בית-המשפט לפסוק בתובענה ולהביא את ההתדיינות לסיומה". הבאת ראיות נוספות הוגבלה לנסיבות בהן היה מדובר בראייה בעלת חשיבות מכרעת.

ככל שהתובע סבור שהגשת תלושי השכר הנוספים במקרה דנא עונה על התנאים האמורים בכדי להוכיח את טענותיו בנוגע לבסיס שכר ויכולת השתכרותו בשים לב לכך שאנו מצויים כעת בשלב שבו תמה שמיעת ראיות הצדדים, הרי שקמה לנתבעת זכות לבירור אותן ראיות בדרך של חקירת התובע והמעביד כפי שביקשה ביחס לתלושים 10-11/15.

ביחס לתלושים שאותרו מהעבר, יימצא האיזון הנובע ממחדל זה או אחר של בעל דין, על דרך של פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד. ההלכה הפסוקה קובעת כי הגם שהפרוצדורה אינה "מיטת סדום", היא גם אינה בגדר פלסתר אשר יכול וימתח לכל כיוון ובכל מועד על פי רצונו של בעל דין זה או אחר.

משכך, לאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים הצריכים לעניין, החלטתי להיעתר לבקשה אף שהצדדים סיימו להגיש את סיכומיהם. בשים לב לשלב בהליך בו מוגשת הראייה, מתן היתר להגשתה כפוף לפסיקת הוצאות שישקלו בתום ההליך.

הגשת הראיות הנוספות מחייבת, בהכרח, מתן היתר לנתבעת להוסיף על ראיותיה ו/או לחקור עדים רלוונטים ו/או להוסיף לסיכומיה שכן קמה זכות בסיסית לנתבעת להגיב ולהשיב על העולה מהראיות הנוספות שהוגשו ומשכך נעתרתי לבקשתה ונקבע דיון בפני ביום 15.6.16 בשעה 9:30 בו יחקרו התובע ומעבידו החדש שיוזמנו על ידי הצדדים לדיון והצדדים ישלימו את סיכומיהם בעל פה ככל שיידרש הדבר.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים בפקס ידני.