ת"א 13746-03-12 לוי נ' גולדברג

הנתבע עותר לתיקון טעות חשבונאית שנפלה בפסיקתא שנחתמה בתיק ביום 13.6.16, וזאת בהמשך לפסק הדין שניתן ביום 5.5.16 ולהחלטה בנושא מיום 13.6.16.

הפסיקתא נחתמה בהמשך להוראות האופרטיביות שניתנו בסעיפים 74-75 לפסק הדין לצורך התחשבנות בין הצדדים ובכללן, ניתנה לנתבע אפשרות להציג אסמכתא אודות תשלום סך של 36,057 ₪ אשר טען שהחזיר לתובע בשנת 2009, אולם לא הציג ראיות לכך במסגרת ההליך.

בהתאם להוראות אלו, הציג הנתבע בבקשה הקודמת אסמכתאות אודות תשלומים ששילם לכאורה (בסך של 12,000 ₪ ו- 28,000 ₪) ולאחר שנתקבלו תגובות הצדדים, התרתי בהחלטתי המפורטת מיום 13.6.16 זיכוי בסך של 12,000 ₪.

לטענת הנתבע בבקשה דנן, יש להפחית מהסכום שנפסק סך נוסף של 18,000 ₪, שהועברו לתובע ע"י עו"ד רווית סיני ביום 3.12.09, בהתאם לתדפיס הבנקאי שצורף. בהמשך, הבהיר הנתבע שהמסמך אמנם לא הוגש במסגרת הראיות, אך הגשתו הותרה בסעיף 75 לפסק הדין.

התובע מתנגד לתיקון וטוען בתגובתו כי הנתבע מיצה את זכותו להעלאת טענות והצגת ראיות על פי סעיף 75 לפסק הדין, ואין אפשרות להתיר צירוף ראיה לאחר אישור הפסיקתא, ולאחר שחלף המועד לתיקון פסק הדין. בנוסף, טוען התובע כי בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על פסק דינו ואינו יכול להורות על הפחתת סכומים מהסכום שנפסק.

הנתבע השיב וטען כי בית המשפט לא הגביל את זכותו להציג אסמכתאות בעניין החזר הכספים. לטענתו, האסמכתא הרלוונטית מהבנק אותרה לאחר זמן רב ממועד פנייתה של עו"ד סיני, וזאת בשל סגירת הסניף הרלוונטי.

בהחלטתי מיום 12.9.16 הערתי כי עמדת התובע המבקרת את התנהלות הנתבע הינה בדין, שכן במסגרת סעיף 75 לפסק הדין אפשרתי לנתבע להציג אסמכתא אודות השבת הסכום של 36,057 ₪, ובעקבות זאת הגיש הנתבע תגובה מפורטת שנדונה והוכרעה בהחלטתי מיום 13.6.16 (ובעקבותיה הופחת סכום של 12,000 ₪ מסכום פסק הדין). האסמכתא בדבר העברת סכום של 18,000 ₪ לתובע, לא הוצגה במסגרת ההשלמה האמורה, וזאת ללא הסבר מניח את הדעת (שכן אף הטענה כי נעשתה פניה ע"י עו"ד סיני לבנק, לא נתמכה בתצהיר).

חרף זאת, ועל מנת שלא להביא לתוצאה בלתי צודקת, ביקשתי מב"כ התובע להודיע, האם התשלום בסך 18,000 ₪ אכן התקבל אצל מרשו ביום 3.12.09 מאת עו"ד סיני, וככל שעמדתו היא שהתשלום לא התקבל, יצהיר על כך התובע בתצהיר.

בהמשך לכך, הודיע ב"כ התובע כי מבדיקה שנערכה אצל מרשו עולה כי סכום של 18,000 ₪ אכן הועבר לחשבונו, אך בחלוף שנים כה רבות, אין באפשרותו לזכור את נסיבות העברת הסכום.

ב"כ התובע חוזר על התנגדותו לתיקון הפסיקתא על דרך הפחתת הסכום האמור, מהטעמים שפורטו בתגובתו.