פלוני נ' קאנטרי אזורים רחובות ואח'

עסקינן בתביעה לפיצוי בגין נזק גוף שנגרם לתובע עקב תאונה מיום 24.11.13.

התובע יליד 1977. מנהל מכירות במקצועו.

ביום 24.11.13 התאמן התובע בחדר הכושר אצל הנתבעת 1. התובע עסק במשיכת מוט המחובר למשקולות, והחל לבצע כחמש עשרה משיכות עד כי הפין השתחרר ממקומו, העיף את הכבל המחזיק את המשקולות ומוט הברזל פגע בראשו של התובע בעוצמה (להלן – התאונה).

כתוצאה מהפגיעה נגרם לתובע חתך עמוק בקרקפת, הוא נזקק להדבקה ולחיסון אנטי טטנוס. סריקת CT לא הדגימה ממצאים אם כי התובע הוסיף לסבול מכאבים עזים, טשטוש ראיה בעין שמאל ותחושת נימול בפנים.

התובע הציג סרטון של התרחשות התאונה כפי שתועד במצלמות האבטחה של הנתבעת. התובע הציג תמונות של הקרקפת המדגימות כי נותרה צלקת עקב החתך (ת/1). התובע צירף מסמכים רפואיים ועל יסוד הנתונים האמורים סבור כי יש לייחס את האחריות לנסיבות התרחשות התאונה לפתחה של הנתבעת ולחייבה בתשלום פיצוי כספי בשיעור 42,000 ₪ בגין רכיבים של כאב וסבל, הוצאות והפסדי שכר.

הנתבעות מודות בעצם התרחשות התאונה אם כי סבורות כי אין לייחס להן כל חבות בגינה. לעמדתן, לא עלה בידי התובע להוכיח כי המתקן בו עשה שימוש היה לא תקין או לא תקני. בנוסף, מדובר במתאמן וותיק וחזקה עליו כי הינו מנוסה ויודע כיצד להשתמש במכשיר נשוא התאונה. העובדה שהתאונה התרחשה לאחר שהתובע ביצע מספר לא מבוטל של תרגילים במסגרת שני סטים על המכשיר מעידה על כך שהתאונה אירעה עקב שימוש לא תקין של התובע במכשיר. לחלופין, ככל שיימצא כי יש לזקוף לחובת הנתבעות אחריות לנסיבות התאונה, אזי שיעור הנזק מינורי וממילא חלקו הארי לא הוכח. כמו כן, יש להשית על התובע אשם תורם בשיעור מכריע ולכן סך הפיצוי לא יעלה על 2,500 ₪.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בהליך זה על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984.

לאחר שעיינתי בראיות שהוצגו בפניי ושקלתי את טענות הצדדים אני מחייבת את הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 15,000 ₪ בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור 2,500 ₪ בתוספת מע"מ ובתוספת האגרה ששולמה על ידי התובע.

נוכח ההסכמה הדיונית אשר חסכה בזמן והוצאות, ניתן פטור מתשלום יתרת האגרה.

ניתן היום, כ"א סיוון תשע"ו, 27 יוני 2016, בהעדר הצדדים.