ת"א 13717-03-10 מושייב ואח' נ' סולל בונה בנין ותשתיות בע"מ

כללי וטענות הצדדים

זו תביעה כספית ע"ס 136,376 ₪ ובגין ליקויי בניה, ירידת ערך ורטיבות (שנדרש תיקונה).

הנתבעת חברה העוסקת ביזמות ובנית דירות ובתי מגורים, בנתה את דירת התובעים, בת 4 חד' בשטח של 75 מ"ר בקומה א', בבניין בן 18 קומות, ברח' שמחה הולצברג 16 רמלה (להלן:"הדירה"). הדירה ממקומת מעל קומות מסחריות, צמודים לה חניה פתוחה בגודל של 11 מ"ר ומרפסת פתוחה ביציאה מהסלון בגודל של 117 מ"ר.

טענות התובעים

לטענת התובעים, מדובר בדירה לדוגמא בפרוייקט, וכוללת 3 חדרי שינה, סלון ויציאה למרפסת פתוחה. לטענתם, תחילה התכוונו לרכוש דירה בקומה 6, אולם לאחר ביקור בדירה לדוגמא , ולאחר שהתלהבו מהמרפסת הגדולה, ביקשו להחליף, וכך היה. נטען כי באותו ביקור לא ניתן היה לצאת למרפסת מאחר ועדיין לא הייתה מוכנה, כך שלא יכלו לבחון אותה. נטען כי לאורך המרפסת, בנתה הנתבעת תעלות בטון בעומק של 30-40 ס"מ, שישמשו כאדניות לשתילת צמחיה, והתובעים אכן שתלו בהן צמחים, והתקינו מערכת השקיה אוטומטית בעלות של 10,000 ₪ .

נטען כי ביולי 2005 קיבלו התובעים מפתח לדירה, ועברו להתגורר בה. לטענתם, מיד , עם קבלת הדירה, פנו לחב' טרמינל לקבלת שירות ביקורת מבנים, ולהסיר חששות בדבר ליקויים. הבדיקה העלתה כי קיימים ליקויי בניה וכן ליקויי רטיבות ועובש. במהלך 3/06 פנו התובעים לנתבעת והודיעו על הליקוי, נשלחו נציגים מטעם הנתבעת, שביצעו עבודות שפכטל, והתובעים חתמו על אישור ביצוע העבודה. כאשר בקיץ 2006 נותר ריח לא נעים ועובש, אולם לא נראו סימני רטיבות. נטען כי בחורף 2006 ו- 2007 חדרו מים לשני חדרי השינה של הילדים, מבעד לרצפה, והופיעה רטיבות על הקירות. התובעים פנו מיד לנתבעת, ששלחה מהנדס מטעמה לבדיקת הנזקים הנטענים, שקבע שהמקור לרטיבות הינו בחיבורים של הקירות החיצוניים, בין לוחות השיש ציפוי החוץ, לבין קיר הבטון, קיים פס רווח, משם מגיעים המים. בהתאם נשלחו עובדים מטעם הנתבעת לתיקון הליקויים, לרבות עבודות שפכטל וצבע. זמן קצר לאחר מכן שוב חדרו מים לדירה, הנתבעת שלחה מהנדס שהעריך כי המים מגיעים מאדניות הבטון שבמרפסת, בהתאם הגיעו נציגי הנתבעת לתיקון נוסף, הוציאו את כל תכולת האדניות, ביצעו בהן עבודות איטום וצבע, וכן ביצעו בדיקות לחץ של מים, והגיעו למסקנה שהמים לא מגיעים מהאדניות. לטענת התובעים, כל אותה עת נשארים בבית, ומפסידים ימי עבודה, ובכך נוצר נזק של אובדן הכנסה. נטען כי שנה לאחר מכן בחורף 2007-2008 ,בימים הגשומים, שוב חדרו מים לדירה, מנכ"ל הנתבעת הגיע בעצמו לראות את חדירת המים לאותם שני חדרים, והזמין קבלן איטום, שהרים את כל המרצפות במרפסת, כשכל הבית הפוך, מלא בחומרי עבודה , חול, מלט ובוץ, נוכח הרטיבות, לא ניתן היה לישון בבית, התיקון ארך כ- 10 ימים. לטענת התובעים,וכפי שיפורט להלן לא הועיל, יש לחייב את הנתבעת בפיצוי על עוגמת הנפש. נטען כי הנתבעת הציעה באותה עת סכום פיצוי שלא היה לשביעות רצונם.

נטען כי בחורף 2009, בימי גשם חזקים, הרטיבות וחדירת המים הופיעו שוב, המים חלחלו מהקיר העליון ונבעו מהמפגש הפינתי של הקירות והרצפה, הילדים עברו מחדריהם, לישון בסלון , ארון הקיר והשטיחים שבחדרי הילדים ניזוקו, והתובעת חלתה בדלקת ריאות, ואף אושפזה בביה"ח.

נטען כי לאחר שהתובעים ראו כי הנתבעת אינה מסוגלת לטפל בבעיה, הציעו שיגיע מהנדס מטעמם והנתבעת תבצע התיקון על סמך המלצותיו, אולם הנתבעת סרבה. וכאשר המים ממשיכים לחדור לדירה ולא ניתן להתגורר בה. לטענתם, כל אותה תקופה , גילו אורך רוח , סבלנות ומתן הזדמנויות חוזרות ונשנות לנתבעת, לתיקון הליקויים, אולם הנתבעת לא השכילה לאתר את מקור חדירת המים והרטיבות, ואף דחתה את הצעות התובעים לפתרון הבעיה.

לטענתם הנתבעת הפרה את התחייבותה החוזית, ולא סיפקה לתובעים דירה ראויה למגורים. הנתבעת ו/או מי מטעמה התרשלו, ונהגו בחוסר מיומנות, בחוסר מקצועית, ובחוסר זהירות הנדרשת מבעל מקצוע בתחום הבניה. נטען כי הבניה אינה עומדת בסטנדרטים של בניה תקנית, הנתבעת מחזיקה עובדים לא מקצועיים ושאינם מיומנים, והמוצרים אינם עומדים בתקנים על פי דין.

נטען להפרת חובת תו"ל וחובת הגילוי, הסתרת מידע מהותי, וכי עבודות תיקון הליקויים בוצעו באופן לא מקצועי, בלתי מיומן, ולא פתרו את הבעיה.

התובעים בכתב התביעה דורשים מינוי מומחה לטיפול בנושא הרטיבות וביצוע התיקון בעניין ע"י הנתבעת, ו/או תשלום שוויו שיקבע ע"י המומחה. עוגמת נפש (50,000 ₪), פיצוי כספי עבור עלות תיקון הליקויים שאינם קשורים לרטיבות (28,263 ₪) ירידת ערך על פי חוו"ד שמאי (לא פחות מ 26,000 ₪) נזק לאדניות (10,000 ₪) אובדן ימי עבודה (20,000 ₪) , שכ"ט מומחים מטעם בית המשפט 2,500 ₪, מומחה התובעים - טרמינל 2655 ₪ ושמאי אבן בוחן 1,200 ₪.

טענות הנתבעים

לטענת הנתבעת מילאה את חובותיה כלפי התובעים באופן מלא ובמסירות רבה.

נטען כי הדירה נבנתה בהתאם לתקנים, וכי עמדה בכל אמות המידה לבניה הנדרשות על פי דין, העסיקה עובדים מקצועיים ומיומנים, השתמשה בחומרים ומוצרי בניה איכותיים, הנתבעת מילאה את התחייבויותיה כלפי התובעים עפ"י חוזה הרכישה, וכל ההסכמות האחרות ביניהם, טיפלה בכל תלונה שהגיעה מהתובעים, גם כאשר היה נראה כי התלונות אינן תמות לב, ועשתה כל שביכולתה לתקן את בעיית הרטיבות במהירות, ותוך ניסיון למזער, ככל הניתן, את ההפרעה לשגרת חייהם של התובעים. נטען כי התובעים ראו ובחנו את הדירה והמרפסת, את עיצובה ומידותיה, שהיוו שיקול מרכזי ברכישת הדירה, ובחרו לרכוש את הדירהAS IS . הדירה נמסרה לתובעים בסוף מאי 2005. שנה לאחר מכן, בסוף מאי 2006, נתקבלה תלונה באשר לרטיבות בקירות חדרי הילדים, נציג הנתבעת שהיה אותה עת בבניין, וערך רשימות בדק, קיבל מהתובעים חוות דעת הנדסית שנערכה כשנה קודם. מס' ימים לאחר מכן הגיעו שוב הנציגים מטעם הנתבעת בכדי לבדוק את הדירה והליקויים הנטענים. לאחר הבדיקה הוכן דו"ח המסכם את הליקויים שנמצאו, וכן את הליקויים שנמצאו בחוו"ד ההנדסית מטעם התובעים שנשללו ונמצאו תקינים, דו"ח זה שימש כדו"ח שנת הבדק של הדירה. בהתאם לממצאים תיקנה הנתבעת את כל הליקויים שנמצאו במלואם.