ת"א 13684-05-15 ליסטר נ' סיודמק(פורמלי)

 1. התובע עו"ד במקצועו, הגיש את התביעה דנן נגד הנתבע העוסק בהובלה תחת השם "המסבל".

לצורך העברת תכולת דירת התובע לדירתו החדשה, הוא יצר קשר בחודש יוני 2011 עם חברת "סידורים" העוסקת בפריקה וסידור בתים, בקשר להעברת דירתו מרחוב XXX, והמרחק בין 2 הדירות הינו כ- 500 מטר. בהתאם לתנאי ההתקשרות עימם נקבע שהאריזה וההובלה תבוצע על ידי "המסבל".

2. הנתבע הבהיר לתובע שהינו מקצועי ומיומן בתחום ההובלות, שיש לו ביטוח מתאים להעברת רכושו, שלטענתו היה יקר, והנתבע הצהיר שבידו פוליסת ביטוח מלאה ורחבה כולל אובדן וגניבה.

הוסכם שהתובע ישלם לנתבע עבור אריזה והובלה 4,000 ₪ +20% טיפ.

לטענת התובע הוא הבהיר לנתבע מפורשות, שמדובר בחפצים יקרים ובמועד ההובלה, הדגיש במיוחד בפני הנתבע ועובדיו, את גוף התאורה המיוחד, היקר והמעוצב תוצרת איטליה ואת מחשבו האישי, וציין בפניהם את עלות הכספית הגבוהה של שני פריטים אלה. התובע אף דרש כי המנורה תועמס בקבינה ולא בתא המטען ולכן, התובע שנכח ביחד עם זוגתו בכל שלבי האריזה ביקש שאריזת המנורה תתבצע בזהירות.

3. בסיום ההובלה נערמו הארגזים בדירה החדשה ובטרם נודע לתובע על חסרון ציוד, הוא מסר לנתבע 4 המחאות לתשלום התמורה שסוכמה. בסיום ההובלה ביקש התובע מהנתבע להעביר פרטי ריהוט לחברו, מר חיים צינוביץ, והיה על הנתבע להביא לדירת התובע החדשה מזנון ייחודי ויקר ששווי 40,000 ₪ אשר היה מאוחסן בדירה בהרצליה.

בדיעבד הסתבר לתובע, כך לדבריו, שהמזנון נפל וניזוק, והוא הבהיר לנתבע לא לתקנו, למרות זאת הנתבע ביצע תיקון רשלני שיצר פגם בולט .

4. טוען התובע, שרק לאחר פירוק הארגזים באמצעות חברת סידורים בנוכחותו, גילה את חסרון המחשב והמנורה יקרי הערך, והוא דיווח על כך לנתבע .

ביום 13/3/13 ורק לאחר פניות רבות לנתבע שלא נענו, פנה התובע לנתבע לקבלת פיצוי בגין האבדן והנזק, אולם הנתבע סירב לקחת אחריות.

התובע טוען כי נזקיו הם כדלקמן; אובדן מחשב בסך של 10,156 ₪, אובדן נברשת 27,000 ₪, נזק בשיעור 100% למזנון 39,750 ₪, ועוגמת נפש 10,000 ₪.

5. לטענת הנתבע, הצדדים חתמו על הזמנת עבודה, והעבודה בוצעה ביום 1/8/11 ללא דופי ושמירה קפדנית על תכולת הדירה.

התובע היה מרוצה מהשירות למעט הערה של נזק מינורי למזנון. למרות שהנזק למזנון לא נגרם על ידו, מתוך רצון טוב דאג הנתבע לתיקון הנזק, והמזנון הושב לתובע ללא טענה כלשהי.

התובע מעולם לא ציין שמהלך עבודה נעלמו מחשב ומנורה ייחודית, אלא לאחר שההמחאה הראשונה שמסר התובע לנתבע לתשלום התמורה – לא כובדה על ידי הבנק.