ת"א 13666-07-11 חרמון הצפון פיתוח ובנייה בע"מ נ' ג.א. מהנדסי הצפון בע"מ

1.התובעת הגישה תביעה כספית נגד הנתבעת. לאחר דיונים שונים הועברה המחלוקת לבוררות.

2.ביום 19.8.15 ניתן פסק בוררות על ידי הבורר מר יוסי לזר.

3.ביום 28.2.16, הגישה התובעת בקשה לאשר את פסק הבורר. בקשתה הועברה לתגובה. הנתבעת הגיבה וטענה כי היא מקבלת על עצמה את פסק הבורר ואף שילמה את שכ"ט עוה"ד על פי פסיקת הבורר. אולם, לשיטתה אין היא צריכה לשלם את החיוב הכלול בפסק הבורר בטרם תקבל חשבונית מס מן התובעת.

4.התובעת בתשובתה מתנגדת ואומרת שאין כל חיוב כזה בפסק הבורר ואין זה טעם להתנגדות לאישור פסק בורר.

5.סעיף 23 לחוק הבוררות , תשכ"ה 1968, קובע כדלהלן-

23.(א)בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין, לאשר פסק בוררות; אושר הפסק – דינו לכל דבר, פרט לערעור, כדין פסק-דין של בית המשפט.

(ב)לא ייזקק בית המשפט להתנגדות לאישור פסק בוררות אלא בדרך בקשה לביטולו או במסגרת ערעור על פסק הבוררות לפי סעיף 29ב.

כלומר, בהעדר הליכי ערעור במקרה אשר לפני, יכול בית המשפט להיזקק להתנגדות לאישור פסק בורר רק אם הנתבעת תגיש בקשה לביטול פסק הבורר.

ראשית, בקשה שכזו לא הוגשה. שנית, לא ניתן ראות גם בתגובה כבקשה לביטול פסק בורר, שכן, הוגשה לאחר חלוף למעלה מ- 45 יום כנדרש בסעיף 27 לחוק וכן לכאורה אינה תואמת את העילות המנויות בסעיף 24 לחוק.