ת"א 13647-08-15 בן עמי ואח' נ' י. אדן בנייה בע"מ ואח'

לפני בקשת הנתבע 2 והנתבעות 5-3 לביטול צו עיקול זמני שניתן בהתאם להחלטתי מיום 6.8.15.

הרקע:

1.התובעים, רון בן עמי (להלן: "בן עמי" או "התובע"), אשתו של בן עמי, רות בן עמי ובנו ערן בן עמי, הגישו תביעה כספית על סך של 4,400,934 ₪, נגד הנתבעים. על פי כתב התביעה, התובעים רכשו זכויות בחטיבת קרקע בהוד השרון וביקשו, אגב ניהול יזמות פרטית, להקים בנין מגורים בן שמונה דירות. הנתבעת 1, י. אדן בנייה בע"מ (להלן: "חברת אדן"), שבעל השליטה ומנהלה הוא ירון אדן, הנתבע 2 (להלן: "אדן"), היא חברה עמה חתמו התובעים והנתבע 3, מאיר לוי (להלן: "לוי") כיזמים, על הסכם בניה פאושלי של הפרויקט. לפי הנטען בכתב התביעה, לוי התקשר עם התובעים בהסכם לרכישת חלקים במקרקעין עליהם הוקם הפרוייקט ובהסכם שיתוף ובהמשך התקשר בחוזה בנייה עם חברת אדן. בכתב התביעה נטען שלוי הוא בעל השליטה ומנהל בנתבעת 5, קבוצת מאייר נכסים בע"מ (להלן: "חברת מאייר") ושותפו של ארז אלט, הנתבע 4 (להלן: "אלט"). לטענת התובעים, הנתבעים, רקמו יחדיו תכנית סדורה הכוללת בין היתר מצגי שווא, מעשי רמייה והונאה, שתכליתם סחיטת כספי התובעים והתעשרות שלא כדין על גבם. עוד נטען בכתב התביעה, כי הנתבעים לוי, אלט וחברת מאייר הונו גם את אדן, ובין צדדים אלו מתנהל הליך נפרד ומקביל בבית משפט זה.

2.בכתב התביעה נטען, כי אגב ניסיון לאתר שותף משקיע לפרוייקט הנרקם ותוך הסתמכות על מצגי השווא של לוי ואלט, לעניין ניסיונם ויכולותיהם הפיננסיות, חתמו התובעים יחד עם לוי על הסכמים מכוחם נמכרו ללוי חלקים בקרקע המשקפים זכויות לארבע מתוך שמונה הדירות שיבנו, כמו גם הוסדרו יחסי השיתוף, לרבות בקשר עם בניית הבניין והקמת הפרוייקט. לפי כתב התביעה, מאחורי הקלעים המשפטיים אך בחזית העשייה, ומי שהוצג בתחילה כאחד הצדדים לעסקה, נמצא אלט, שותפו של לוי. בכתב התביעה נטען גם, כי חברת אדן בניצוחו של אדן, היא שותפה מרכזית לקנוניה ואינה אלא כסות לפעילותם העסקית של לוי ואלט. נוכח האמור, נתבעו הנזקים שהסבו להם לטענתם הנתבעים: נזק בגין הפרש בתשלום יתרת התמורה החוזית ברכישת הקרקע; פיצוי מוסכם בגין הפרה יסודית של הסכם לרכישת הקרקע; הפרה יסודית של הסכם הבניה; השבה של סכומי הנחה כנגד חסכון בעלויות בניה; השבה של עמלת מגייס בצירוף זיכוי המס בגינה; תשלום ביתר ביחס לפאושלי (כולל מעלית); תשלום בגין שיפורים בדירות הנתבעים; תשלום בגין זיכויים בגין פרטי גמר בדירות התובעים; תשלום בגין איחור במסירה; תשלום בגין הוצאות שכירות עודפות; תשלום על פי דו"ח ליקויים; תשלום עבור ליקויים שתוקנו על ידי התובעים; ופיצויים בגין עגמת נפש.

3.בד בבד עם הגשת כתב התביעה, הגישו התובעים, בקשה להטלת עיקול על נכסי המקרקעין של הנתבעים וכן על חשבונות, כספים וזכויות שונות של הנתבעים. המצהיר בבקשה למתן צו עיקול היה בן עמי. בתצהירו ציין בן עמי, כי בשל קנוניית הנתבעים נגרמו לתובעים נזקים בסך של 4,400,934 ₪.

4.ביום 6.8.15 ניתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד, במסגרתו עוקלו בין היתר נכסי מקרקעין של חלק מהנתבעים.

5.ביום 2.9.15 הגישו הנתבעים 5-3, לוי, אלט וחברת מאייר בקשה לביטול העיקולים והצווים שהוטלו. ביום 10.9.15 הגיש גם אדן בקשה לביטול העיקולים והצווים שהוטלו על נכסיו.

6. במסגרת הדיון בבקשה שהתקיים ביום 20.9.15, נחקרו בן עמי ,המצהיר מטעם התובעים; לוי, המצהיר מטעם הנתבעות 5-3 (התובעים ויתרו על חקירתו של אלט על תצהירו מבלי להודות בטענותיו); ואדן, המצהיר בבקשה מטעמו. הצדדים שסיכמו טיעוניהם בעל פה, הודיעו לאחר הדיון כי הם מנסים לסיים את המחלוקת בהסדר אולם בהמשך לכך לא הודיעו דבר. בנוסף, אלט שהיה אמור על פי החלטת בית המשפט למסור מידע נוסף, לא עשה כן. משכך, הגיעה העת למתן החלטה.

תמצית טענות התובעים בבקשה לצו עיקול

בשנת 2007 רכשו התובעים זכויות במקרקעין בהוד השרון. התובעים ביצעו השבחה תכנונית למקרקעין, לרבות ייזום של תב"ע נקודתית, אשר בסופה ניתן היה לבנות עליהם 8 דירות ושטחים ציבוריים. התובעים ניהלו משא ומתן עם גורמים שונים בקשר עם ביצוע עסקת הקומבינציה ובמקביל בחנו אופציות נוספות להתקשרות לצורך מימון וביצוע הבנייה של הפרוייקט. במסגרת המו"מ עם לוי ואלט, הציגו השניים בפני התובע מערכת רחבה של מצגי שווא בנושאים שונים הרלוונטיים להוצאתו לפועל של הפרוייקט ובכלל זה הציגו עצמם כאנשים פרטיים הרוכשים דירות להם ולבני משפחתם, כבעלי ניסיון עשיר בייזום פרוייקטים וכן התחייבו ליכולות מימון בסכומים גבוהים ולרבות להזרמתו לפרוייקט של הון עצמי בהיקף של עד 5.5 מיליון ₪. לוי ואלט טענו לידע וניסיון בהתנהלות מול המערכת הבנקאית להשגת מימון בריביות אטרקטיביות והתחייבו להתחלת בנייה מידית, ביצוע בנייה בקצב מהיר, הפחתה משמעותית בעלויות הפרוייקט מול "דו"ח 0" שהוצג להם במהלך המו"מ ועוד מצגים, כולם חיוניים להצלחת הפרוייקט. המצגים כולם התגלו כמצגי שווא בחוסר תום לב העולה כדי זדון. כך, הנתבעים הפרו הפרה יסודית של ההסכם עימם והסבו נזקים עצומים לתובעים.