ת"א 13635-02-16 לוי ואח' נ' לזר ואח'

בפני בקשת המבקשים לסילוק התביעה נגדם על הסף.

מדובר בתביעה שהוגשה על ידי המשיב בגין עסקת רכישת בית מגורים אותו רכש מן הנתבעת 1 כאשר לטענתו המגעים עימו בקשר לעסקה זו נוהלו על ידי הנתבע 1.

הבקשה לסילוק על הסף הועלתה בפתח כתב ההגנה ללא הגשת בקשה נפרדת (מהלך אפשרי לטעמי, וראה החלטתי מיום 18.5.16 בת"א (נתניה) 29921-07-15 נטלי חדד נ. יאיר בוסי (8.5.2016) בעמוד 4), המשיב הגיב עליה ולאחר קבלת תגובתו השיבו במבקשים על התגובה.

טענות הצדדים

בבקשתם, המהווה חלק מכתב ההגנה, עותרים המבקשים לסילוק התביעה על הסף משלושה נימוקים עיקריים ולהלן תמציתם.

הנימוק הראשון עוסק במבקש 2, ביחס אליו טוענים המבקשים כי כתב התביעה כלל אינו מגלה עילה באשר כל פעילותו המתוארת בכתב התביעה הינה כשלוחה של המבקשת 1 וככזה אין נגדו עילה אישית, ובסעיפים 31-39 לכתב התביעה, בהם פורטו עילות התביעה, כלל לא הועלתה אפילו לכאורה עילת תביעה אישית המתייחסת אליו וסעיף 41 העוסק בחיוב הכספי כלל לא מופנה כלפיו.

הנימוק השני שבפי המבקשים הינו מניעות והעדר עילת תביעה נגד המבקשים מצד המשיב מאחר שבסעיף 3 להסכם המכר ובפרוטוקול מסירת הדירה ויתר המשיב על כל טענה ותביעה נגדם.

בפרוטוקול המסירה כפוף הויתור הנטען לתיקונים, אשר לטענת המבקשים בוצעו זה מכבר, ומאחר שהמשיב הודיע לראשונה על אי ההתאמות המפורטות בחוות הדעת אשר צורפה לכתב התביעה רק בחלוף יותר משנה ממועד מסירת החזקה לידיו, בעוד שניתן היה לגלותן לטענת המבקשים במועד המסירה והלה לא ביצע את הבדיקות הנדרשות בהתאם להוראות סעיף 4ב' לחוק המכר (דירות), לא עומדת לו בגינן עילת תביעה לטענת המבקשים.

כן טוענים המבקשים כי משהודיע להם המשיב על הליקויים היה עליו ליתן לנתבעים הזדמנות לתקנם וכי בכך שסילק את הקבלן שביקש לבצע את התיקונים לא מילא חובתו זו באופן השומט מתחת ידיו את עילת התביעה בגינם.

הנימוק השלישי הינו כי על פי סעיף 6(ה) לחוזה המכר היה על המשיב לפנות בנושא הליקויים אל הקבלן תחילה ולדרוש ממנו את תיקונם תוך מתן הזדמנות של ממש לתקנם וכי בכך שלא עשה זאת הפר את חובתו כלפיהם באופן המאיין את טענותיו כלפיהם ומצדיק סילוק התביעה על הסף.

המשיב מצידו טען בתגובתו כי דין הבקשה להדחות הן בשל העובדה שההלכה קובעת כי בקשות דוגמת זו תתקבלנה רק במקרים חריגים, הן בשל העובדה שבניגוד לטענת המבקשים סעיפים 4 ו-6 לכתב התביעה עוסקים במבקש 2 באופן אישי והן באשר משפעל הלה כלפי המשיב כשלוחה של המבקשת 1, הציג כלפיו מצגי שווא, ניהל משא ומתן עימו בחוסר תום לב ושכר אנשי מקצוע רשלניים יש להעניק למשיב אפשרות להוכיח עילות תביעה אלה גם נגדו.

המשיב מוסיף וטוען כי על הליקויים הרלוונטיים לתובענה זו לא חלות הוראות חוק המכר דירות, ואף המבקשים מודים בכך לטענתו בסעיף 41ב לכתב הגנתם, כי פרוטוקול המסירה מחריג מן הויתור על טענות ליקויים שלא ניתן היה לגלותם בבדיקה סבירה ומאחר שהליקויים נושא תובענה זו הם כאלה אין לגביהם ויתור טענות, כי בקבלת המבקשים את חוות הדעת מטעמו ושליחת הקבלן לתקן את הליקויים המתוארים בה ויתרו מכללא על ויתור הטענות וכי מעבר לכך שפנה אליהם פעמים רבות בענין הליקויים אין בהוראה הטכנית של סעיף 6(ה) לחוזה המכר כדי להביא לסילוק תביעתו על הסף.

ההלכה הנוהגת

טרם שאכריע במקרה ספציפי זה אציג בקצרה את ההלכה הנוהגת בענין סילוק על הסף.

בפסקי דין רבים מספור נדונו התנאים והכללים החלים על הכרעת בית המשפט בבקשת סילוק על הסף, בשים לב להיותה סעד קיצוני במיוחד השולל מן התובע את זכותו לקבל את יומו בבית המשפט שהינה בעלת אופי חוקתי, וכך קבע בית המשפט העליון באחד מפסקי הדין הרבים שלו בנושא זה –

י"ב. אכן, כטענת המערערים, "הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט ישתמש בסמכותו למחוק תביעה על הסף... רק במקרים בהם יהיה ברור, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. בית המשפט – בבואו לשקול אפשרות זו – ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן" (פרשת חסין, 724; רע"א 359/06 עו"ד ד' חורי מועין נ' עו"ד סלמאן פרג' (לא פורסם); רע"א 751/05 החברה הלאומית לאספקת פחם בע"מ נ' "צים" חברת השיט הישראלית בע"מ (לא פורסם); ע"א 2452/01 דרור אורן, עו"ד נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם); לעניין סילוק על הסף כאמצעי שבלית ברירה ראו ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין, פ"ד מ(2) 668, 672-671 - הנשיא שמגר). ...