ת"א 13600-09-09 דאו נ' זואהרי ואח'

בפניי עתירת הנתבעים 2 עד 12 להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 27/3/12 בהעדר התגוננות מטעמם.

בטרם אתייחס לטענות הצדדים לגופן, אציין כי בדיון שהתקיים ביום 26/6/13 התייצב ב"כ הנתבעים הנ"ל (עו"ד חטיב) וציין כי ראה במערכת נט-המשפט כי ישנו פסק דין נגד מרשיו. הוא ביקש להגיש בקשה לביטול פסק דין. בתום הדיון באותו יום, נתתי רשות לעו"ד ח'טיב להגיש בקשה לביטול פסק הדין אשר תוגש תוך 15 יום. בקשה זו לא הוגשה.

לאחר שחלפו כ- 20 חודשים, הגיש עו"ד ח'טיב היום בקשה לביטול פסק הדין. מאחר והיום התקיים דיון בעניין אחר (בהתאם לעתירת ב"כ התובע לאכיפת פסק הדין), התייצב עו"ד ח'טיב וחזר על בקשתו.

ב"כ התובע ביקש לדחות את הבקשה על הסף, תוך שהוא מדגיש כי בית המשפט התיר לנתבעים הנ"ל להגיש בקשה לביטול פסק הדין תוך 15 יום מתום הדיון שהתקיים ביום 26/6/13 ובקשה זו לא הוגשה אלא באופן מפתיע היום בחלוף כ – 20 חודש. זאת ועוד, אין בבקשה עתירה להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין וכן לא צורף תצהיר. המדובר, לגרסת ב"כ התובע, בהתנהגות מכוונת מצד הנתבעים הנ"ל אשר משתמשים באלימות ואיומים על מנת למנוע מהתובע להשתמש בזכותו האלמנטרית להגיע אל ביתו.

עו"ד ח'טיב הסביר כי השיהוי בהגשת הבקשה נבע מכך שמרשיו המתינו לתוצאת משא ומתן ישיר בין הצדדים במעורבות מכובדים מהכפר, ורק לאחר שנודע להם שהתובע פנה לבית המשפט בעתירה המבוססת על פסק הדין שניתן ביום 27/3/12, הם מיהרו להגיש את הבקשה לביטול פסק הדין.

לאחר ששקלתי את הטענות נחה דעתי לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין, הן מבחינה פרוצדוראלית והן מבחינה מהותית.

מבחינה פרוצדורלית קיים שיהוי ניכר ובלתי סביר של שנים מאז ניתן פסק הדין. מעבר לכך, גם כאשר ניתנה רשות לנתבעים להגיש בקשה לביטול פסק הדין בישיבת יום 26/6/13, הם לא ניצלו את 15 הימים שניתנו להם לצורך כך וישבו בחיבוק ידיים משך כ – 20 חודש.

לאמור בפסקה הקודמת יש להוסיף ולציין כי הנתבעים לא עתרו להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין, ופעלו כאילו הרשות נתונה בידיהם כדבר מובן מאליו.

זאת ועוד, כל הטענות העובדתיות שעלו בבקשה עצמה לא אומתו בתצהיר כדין. לבקשה צורף תצהיר ללא שם, ללא חתימה וללא אימות חתימה, כאשר גוף התצהיר אינו עונה על תקנות סדר הדין, שכן המדובר במעין תצהיר בג"צי ולא תצהיר פרטני.