ת"א 13566-04-14

בפני בקשה לדחיית התביעה על הסף אשר הגיש הנתבע 1 (להלן: "הבנק") ומאוחר יותר ביקש להצטרף אליה גם הנתבע 2 (להלן: "י'"), אשר צורף לתובענה בעקבות החלטה חלקית בבקשה אשר נתתי ביום 10.09.2014. במסגרתה אף קבעתי כי הבקשה תידון בקדם המשפט לאחר שתשמע עמדת י'.

כפי שציינתי לעיל, י' ביקש להצטרף לבקשת הדחייה אשר הוגשה מטעם הבנק ועשה זאת עובר למועד הדיון במסגרת כתב ההגנה שהגיש בתיק.

ביום 07.10.2015 התקיים דיון קדם משפט בו חזרו באי כוח הצדדים על טענותיהם בכתב וביקשו להוסיף ולחדד גם בעל-פה. אביא את עיקרי הדברים בהמשך.

רקע

התובעת (להלן: "מ'") הייתה נשואה לי' ובשלב מסוים בסביבות שנת 2000, ככל הנראה, חל משבר ביחסיהם אשר לימים הוביל לנקיטת הליכים בבית המשפט לענייני משפחה.

בשנת 2000 חתמו מ' וי' על שכר משכנתא ללא הגבלת סכום לטובת הבנק על נכס מקרקעין שהיה רשום על שמם, ובעקבות זאת ניתנה הלוואה מהבנק אשר רובה שימש לסילוק שיעבוד אשר היה רשום על הנכס לטובת בנק אגוד.

לאחר שבשנת 2001 האשראי לא הוחזר לבנק, פתח האחרון כנגד י' ומ' תיק בהוצאה לפועל למימוש המשכנתא.

מ' הגישה בקשות שונות כנגד הליכי המימוש ולאחר מכן הגישה תביעה לביטול תוקף המשכנתא כלפיה לבית משפט השלום, ההליך הועבר בשלב מסוים לבית המשפט המחוזי שנתן פסק דין לטובת מ', עליו הוגש ערעור מטעם הבנק לבית המשפט העליון וזה התקבל בחלקו, כך שהגביל את שטר המשכנתא ביחס למ' עד לסכום השעבוד שנפרע לטובת בנק אגוד בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי תנאי החשבון שנקבע (חשבון חח"ד מסוים של י'). בשנת 2012 הועבר לבית המשפט לענייני משפחה תחשיב מפורט של החוב והריביות עד למועד הפירעון, לפיו שטר המשכנתא חל ביחס למ' עד לסכום של כ - 2,922,690 ₪.

בין לבין, במסגרת ההליכים שנקטו י' ומ' בבית המשפט לענייני משפחה הוחל בפירוק השיתוף ושם מונתה עורכת דין סלונים, אשר שימשה ככונסת נכסים למימוש המשכנתא בהוצאה לפועל מטעם הבנק, לאחת מכונסי הנכסים של הנכס לצורך פירוק השיתוף.

בשנת 2011 ניתן פסק הדין של בית המשפט העליון בערעור ומספר חודשים לאחר מכן הושלמה מכירת הנכס.

לאחר שהתקבלו כספי תמורה מן המכירה ביקש הבנק כי יפרע מתוכם החוב בהתאם ליתרת החוב כפי שהייתה לפי רישומי הבנק נכון לאותה עת. הבקשה הוגשה לאישור בית המשפט לענייני משפחה אשר אישר אותה.

עורכת הדין סלונים הגישה בקשה לרשם ההוצאה לפועל לפסוק את שכר טרחתה ככונסת נכסים למימוש המשכנתא, תוך שפרטה בבקשתה כי פעלה אף לפי מינוי מטעם בית המשפט לענייני משפחה באותו עניין ושם נפסק לה שכר טרחה לעניין המכירה לצורך פירוק השיתוף בנכס.

י' הגיב לבקשת כונסת הנכסים, אך מ' לא הגישה תגובה וניתנה החלטה שקיבלה את הבקשה ופסקה לעורכת דין סלונים שכר טרחה שכלל בתוכו גם את השכר שנקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

בעקבות החלטה זו הגישה מ' בקשה לרשם ההוצאה לפועל והבקשה נדחתה.

באת כוחה אשר שימשה ככונסת נכסים הגישה לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לקבלת הוראות בעקבות החלטת רשם ההוצאה לפועל.

לאחר קבלת עמדות הצדדים וקיום דיון בנושא ניתנה החלטת בית המשפט לענייני משפחה שלא היה מקום להגשת הבקשה אשר למעשה ניסתה לערער על ההחלטה אשר ניתנה בהוצאה לפועל ללא הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור.

גם לגופו של עניין נקבע כי לא נמצא פסול בהחלטה או בבקשה של עורכת דין סלונים.

טענות הצדדים