ת"א 1356-06 קורולוב ואח' נ' בן עלול ואח'

האם פגיעת התובע בתאונה במהלך עבודתו אצל הנתבעת 4, ביום 14.11.05, מקימה חבות כלפיו של מי מהנתבעים? לצורך הכרעה בשאלה זו יש להכריע בשאלה מה היה הגורם להתרחשות התאונה והאם זו מהווה "תאונת דרכים" לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

גדר המחלוקת והשתלשלות ההליך המשפטי

1. ביום 14.11.05, במהלך עבודתו של התובע (להלן: "בוריס") בשירות הנתבעת 4 (להלן: "המפעל"), נפגע התובע באצבע שלישית של יד ימין, פגיעה אשר גרמה לקרע בגיד האצבע, בגינה נקבעה לו, ע"י ועדה רפואית של המל"ל, נכות צמיתה בשיעור 5%.

2. אין מחלוקת כי בעת ארוע התאונה, עסק התובע, יחד עם שני עובדים נוספים של המפעל, הנתבע 1 (להלן: "יצחק") וחליל איברהים זיוד (להלן: "חליל") בהעמסת גלילי בדים לתוך מכולה, כאשר לצורך זה נעזרו במלגזה אשר באמצעותה הובילו את הגלילים לתוך המכולה וכן הסתייעו בה בסידור הגלילים בתוך המכולה וזאת בשל כובדן. לצורך סידור הגלילים הוסעה המלגזה אל תוך המכולה (באמצעות רמפה) ושם הסתייעו בה העובדים לצורך הרמת הגלילים הכבדים וסידורם בערימה.

3. המלגזה, ששימשה את העובדים, הינה בעלת רשיון מס' 125-749 והיתה בבעלות המפעל. עפ"י פרטים שנמסרו מגף ציוד מכני הנדסי במשרד התחבורה (נ/8), המלגזה, המוגדרת כציוד מכני הנדסי, אינה רשאית לנוע על הכביש ומהירותה המירבית הינה 15.3 קמ"ש.

בהתאם לתעודת ביטוח חובה שהוצאה ע"י כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המבטחת") (שהתביעה כנגדה נמחקה בהסכמת התובע), השימוש במלגזה היה מבוטח במועד התאונה ע"י כלל.

4. לאיש מהעובדים שעסקו באותו ביום במלאכת סידור חבילות הבדים במכולה לא היה רשיון מתאים להפעלת המלגזה, כאשר לבוריס ולחליל לא היה כלל רשיון הפעלת מלגזה, ואילו ליצחק הוצא רשיון הפעלת מלגזה (ת/5), אולם לא היה לו רשיון נהיגה בתוקף, שהינו תנאי לתוקפו של רשיון הפעלת המלגזה.

לאור זאת טענה המבטחת להעדר כיסוי ביטוחי לחבות הנוהג במלגזה, ולנוכח טענתה זו הוסכם בינה לבין התובע על מחיקת התביעה כנגדה בשלב מוקדם של ההליך.

5. לאור מחלוקות באשר לנסיבות ארוע התאונה, מידת מעורבות המלגזה בה, זהות הנוהג במלגזה בעת התרחשותה (אם בכלל היה נהג מעורב), שאלת הגדרת התאונה (האם בגדר "תאונת דרכים") וסוגיית חבות הנתבעת 3 ("להלן: "קרנית") כלפי התובע כתוצאה מכל אלו, הוריתי על פיצול הדיון בין שאלת החבות לבין שאלת הנזק.

אציין בפתח הדברים ועל אף שלאור הכרעתי בהמשך אין לכך רלבנטיות, כי בניגוד לטענת התובע, הדיון בשאלת החבות לא יוחד אך ורק ל-3 שאלות כפי שאלו הוגדרו בפרוטוקול הדיון מיום 6.5.07 (שאלת זהות הנוהג במלגזה, האם זו נעה במועד התאונה, והאם מדובר בתאונת דרכים), שכן בהחלטה מאוחרת יותר הוריתי על "בירור שאלת החבות" ללא שהכרעה זו צומצמה לסוגיות שהוגדרו בדיון מיום 6.5.07 (החלטה מיום 21.1.08). מכאן שבאם אקבע כי מדובר ב"תאונת דרכים" עדיין עלי להכריע בשאלה באם הוכחה חבות קרנית כלפי התובע. דהיינו האם הוכח העדר כיסוי ביטוחי אצל המבטחת לתאונה עפ"י נסיבותיה, שכן לטענת קרנית, העדר רשיון נהיגה/הפעלה למלגזה איננה בהכרח שוללת את הכיסוי הביטוחי אצל המבטחת בנסיבות התאונה, ולפיכך מתקיימים תנאי סעיף 12(א)(2) לחוק.